מוסר על שמואל ב יג:טו

וְצָרִיךְ שֶׁתֵּדַע כִּי מִי שֶׁיִּשְׂנָא בְּנֵי אָדָם – גַּם הֵם יִשְׂנָאוּהוּ. וְהַמַּגְבִּיר הַשִּׂנְאָה בְּלִבּוֹ – הוּא מֵבִיא עַל עַצְמוֹ רָעָה. וּכְשֶׁיֵּשׁ אַהֲבָה שֶׁלֹּא לְשֵׁם שָׁמַיִם – תָּשׁוּב לְשִׂנְאָה גְּדוֹלָה וְקִנְאָה, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר בְּאַמְנוֹן (שמואל ב יג טו): ״וַיִּשְׂנָאֶהָ אַמְנוֹן שִׂנְאָה גְּדוֹלָה״.