וַתִּירֶ֤אןָ הַֽמְיַלְּדֹת֙ אֶת־הָ֣אֱלֹהִ֔ים וְלֹ֣א עָשׂ֔וּ כַּאֲשֶׁ֛ר דִּבֶּ֥ר אֲלֵיהֶ֖ן מֶ֣לֶךְ מִצְרָ֑יִם וַתְּחַיֶּ֖יןָ אֶת־הַיְלָדִֽים׃
שני לוחות הברית
וה' מעלות שחשיב, כי ה' מעלות לענין קניית מעשים טובים. א' הידור מצוה על דרך (שמות א, יז) ותחיינה את הילדים. השני סיפוק מזון נוסף הידור על המצוה החיות זהו מרים, פועה היא מרים. ועכ"ז (ויקרא י, ג) בקרובי אקדש, וכן בכולם:
שני לוחות הברית
ומאחר שענין מצרים הוא בריאת עולם בניסן, והעולם עומד על תורה עבודה גמילות חסדים, כן הוא נתגלה במצרים. ונגד זה יהיה מכוון מאמר רבן גמליאל (פסחים קטז, א), כל כו' פסח מצה ומרור. במדרש שמות רבה פ' כ"ו (א) לא שלותי ולא שקטתי ולא נחתי כו' (איוב ג, כו), עד (שמות ב, י) כי מן המים משיתיהו, משה עמוד התורה תורת משה. אהרן עמוד העבודה. מרים עמוד גמילות חסדים (שם א, יז) ותחיין את הילדים, מספקות להם כו'. ג' מתנות כו' (שהש"ר ד, יד), מן, לא נתנה תורה אלא לאוכלי המן (תנחומא בשלח כ), על כן ע"י משה. ענן ע"י אהרן, כי הענן כיסה את המשכן. באר מים חיים וחסד, מיכאל שלג שרש חסד, על כן היה ע"י מרים:
שני לוחות הברית
וכתבו מקצת המפרשים, שכבר נסע דגל יהודה עכ"ז חזרו לכבודה, כן הוא בצרור המור סוף פרשת בהעלותך. וזה היה מדה כנגד מדה, כי יהודה אמר (בראשית לז, כו) מה בצע, ולא דיבר טוב בזה כמו שאמרו רז"ל (ב"ר פד, יח). ומרים היתה טבעה שלא להשגיח על בצע שהיתה שונא ממונה, כמו שראינו במצרים (שמות א, יז) ותחיינה את הילדים, ותחיינה השני פירושו שהיו מספיקות להם מזון משלהם, על כן נחלק לה זה הכבוד, אף שנסע דגל יהודה העם לא נסעו והוצרך לחזור: