מוסר על שמות ג:יג

ונפרש תחילה כיד ה' הטובה עלינו ענין שם ידו"ד ודביקות ישראל בו בגאולת מצרים, ואח"כ נבאר ענין עבדות ענין. גילוי ידו"ד, כמו שכתוב (שמות ו, ב) וידבר אלהים אל משה ויאמר אליו אני ידו"ד. כמה זכו ישראל לגילוי ידו"ד, נבאר פסוק (שם ג, יג) מה שמו מה אומר, שהיא עמוקה מאד, על כל זאת כתר תורה הפקר לכל, ואבאר לפי שכלי. ומתחילה נעורר על קושיות, אחד, מה עלה אדעת משה רבינו ע"ה שישאלו מה שמו, וכי לא ידעו שמו יתברך, הלא כתיב (דברים כו, ז) ונצעק אל ה' אלקי אבותינו, וזה היה קודם התגלות הש"י למשה. עוד קשה, ג' פעמים מזכיר שם אהי"ה, מה רומז, ורש"י על פי רז"ל פירש כו', וקשה החכים משה רבינו ע"ה ח"ו ביותר. ובמדרש רבה (שמו"ר ג, ו) מתורץ זה, ר' יעקב ב"ר אבינא בשם [רבי] הונא דציפורן, אמר הקב"ה למשה אמור להם בשיעבוד זה אהיה עמם ובשעבוד הן הולכין ואהיה עמם. אמר לפניו וכך אני אומר להם, די לצרה בשעתה. אמר לו לאו כה תאמר לבני ישראל אהי"ה שלחני אליכם, לך אני מודיע להם איני מודיע, עד כאן. ומכל מקום קשה, בוחן נסתרות למה המתין עד שיטעה משה. ופשיטא שאין להקשות אדרבא רז"ל מנא להו, דלמא לא טעה משה רק הש"י גילה לו אהי"ה אשר אהי"ה, וצוה אותו לאמור לישראל אהיה, דיש לומר דאם כן לא לכתוב ויאמר השני, אלא שמע מינה שהיה הפסק פלפול וק"ל. אכן קושייתי קשה:

וזהו ענין גילוי שם יהו"ה שלמד הש"י למשה רבינו ע"ה את סודו כמו שכתוב (שמות ו, ג) ושמי יהו"ה לא נודעתי להם, אבל משה רבינו ע"ה שאל ואמרו לי מה שמו וגומר (שם ג, יג), וביאר לו הש"י וגילה לו שם יהו"ה על ידי שם אדי"ד אשר אדי"ד וגילה לו סוד חידוש העולם משם ידו"ד על ידי אדי"ד מהנעלם אל הנגלה. ובארתי פרשה זו בארוכה באגדה ובדרושים שם במסכת פסחים, וכבר הודעתי שאין רצוני בפרשיות אלו לכתוב הדברים בכאן מאחר שבאו בארוכה שם, רק אני מראה מקום לעיין שם ושם תמצאנו: