מוסר על שמות ה:א

לכך בא משה בשם יהו"ה לפרעה, הזכיר לו בכל עת זה השם, ופרעה כפר בו כי לא ידע רק שם אלהים שממונה על הטבעיות, כי זה השם קיבל ושמע מיוסף שאמר לו (בראשית מא, טז) אלהים יענה את שלום פרעה. (שם כח) את אשר [ה]אלהים עושה הראה את פרעה. וכאשר הגיד משה השם של יהו"ה ורמזיו בחינת היה הוה יהיה לפרעה כאשר אפרש, אמר פרעה (שמות ה, ב-ג) מי ה' אשר אשמע בקולו לשלח את ישראל לא ידעתי את ה' וגם את ישראל לא אשלח. ויאמרו אלהי העברים נקרה אלינו נלכה נא דרך שלשת ימים במדבר ונזבחה לה' אלהינו פן יפגענו בדבר או בחרב. רמז לו שלשת בחינת היה הוה יהיה. במאמר (שם א) כה אמר יהו"ה אלהי ישראל, בו נרמז שיש סיבה ראשונה גבוה מעל גבוה למעלה מהטבע, וזהו נרמז בקריאת שם יהו"ה הגבוה משם אלהים, וזהו בחינת היה כמו שאמרו רבותינו ז"ל (פדר"א ג) קודם שנברא העולם היה הוא ושמו בלבד. גם נרמז בזה מציאות הוה, דהיינו ההשגחה, וההשגחה הפרטית שהוא משגיח בפרטיית באומה ישראלית ובחר באומה זו מכל האומות, וזהו שאמרו אלהי ישראל. גם נרמז במאמר אלהי ישראל בחינת יהיה, שזולת אומה ישראלית ואלהותו ית' יהיה הכל בטל ומבוטל לעתיד. ופרעה הרשע שאמר מי ה' אשר אשמע בקולו, בתיבת מי נרמזו שלשה אלה בחינות. היה, שהוא מורה חידוש עולם כמו שכתוב (ישעיה מ, כו) שאו מרום עיניכם וראו מי ברא אלה. בחינת הוה, כמו שכתוב (תהלים קו, ב) מי ימלל גבורות ה', שזה מדבר מענין השגחתו ית'. בחינת יהיה, שיודו לעתיד כל העמים באלהותו ית', יאמר מי כה' אלהינו וגו'. ויתפרש הפסוק הזה על שלשה דרכים הנ"ל:

ועל ענין הזה על החידוש העולם שנודע מציאת הש"י וברא העולם בשביל ישראל שיקבלו התורה היה פלפול פרעה עם משה רבינו ע"ה להבדיל מי ה' וגו'. משה רבינו ע"ה אמר (שם ה, א) כה אמר ה' אלהי ישראל שלח עמי, הודיעו מציאת השם ושישראל קרובים אליו, וזה אלהי ישראל. ואמר פרעה (שם ב) מי ה' וגו', ודיבר דרך חקירה בכפירתו, ורמז כי לפי דעתו תרתי אלה סתרי אהדדי, אמר מי ה' כי כפר במציאתו יתברך בחידוש מאחר שלא נודע לו, ואמר אם כך מציאת השם וחידוש העולם איך אאמין כי מתייחד בעם זולת עם, כי אם חידש העולם על כרחך צריך להיות כדי להטיב לזולתו בתורת נדבה כי מציאתו מספקת בעצמותו, וא"כ לפי זה כל הנמצאים שוים לטובה, ואנכי לא ידעתי את ה', כי לא צוני בעבודה זו ואיך יבחר בעם זולת עם, אלא ודאי ח"ו לא הוא, ועל כן ישראל לא אשלח: