מוסר על שמות יז:טז

ומופלא ביותר, שבאותה לשון שהתורה הזהירה ״זכור את אשר עשה לך עמלק בדרך בצאתכם ממצרים״ (דברים כה), הזהירה גם על זכירת מרים. עמלק נמנה על רשעי אומות העולם הגרועים ביותר, שהתורה אמרה עליו: ״כי יד על כס יה מלחמה לה׳ בעמלק מדור דור״ (שמות יז), כלומר, שכל עוד יש עמלק בעולם אין שם ה׳ שלם ואין כסאו שלם, והתורה מזהירה אותנו שלא ננוח ולא נשקוט בכל הדורות עד שנמחה זכר עמלק. והנה אף על דיבורה של מרים, שלמרות שלא היה בו שום גנאי ולא גרם שום פגיעה או הקפדה כי אם טעות בהערכה וכל הכוונה היתה לטובה, ציותה התורה באותו סגנון שנזכור לעולם להיזהר מכמות זו שלא יהיה בנו שום מעשה הגובל עם איזה שמץ של דיבה או לשון הרע.

והנה, פגם דק זה שאין לנו כל מושג בו, גרם לבואו של עמלק שפגם בשלמותה של הבריאה במדה כזאת עד שהכתוב אומר: ״כי יד על כס יה מלחמה לה׳ בעמלק מדור דור״ (שמות יז), ודורשים חז״ל שנשבע הקדוש ברוך הוא שאין שמו שלם ואין כסאו שלם עד שימחה שמו של עמלק (רש״י שם וילקוט רסח בשם פסיקתא), כלומר, שפגם זה פגע בשמו ובכסאו של הקדוש ברוך הוא, כביכול.

ואז מובן מה שאמר הש"י שלח לך, לדעתך, כי כוונתך טובה ככוונתי כדפירשתי. וזהו על פי ה', ברשותו, אבל לא תשלח לדעתם. ומשה הבין בקצת הרמז, ואע"ג דאיהו לא חזי מזליה קא חזי, על כן התחיל לדקדק בשמא. וזהו שאמר אח"כ (במדבר יג, טז) אלה שמות האנשים, ובמסכת סוטה פרק ואלו נאמרין (לד, ב) אמר רבי יצחק דבר זה מסורת בידינו מרגלים על שם מעשיהם נקראים, ואנו לא עלתה בידינו אלא אחד, סתור בן מיכאל. סתור, שסותר מעשיו של הקב"ה. מיכאל, שעשה עצמו מך. א"ר יוחנן כו'. והתחיל משה לשוטט במחשבתו, אולי כך הוא מחשבת המרגלים כדלעיל כאשר היה באמת. על כן כשראה שמותם פגומים, ויקרא משה כו', י"ה יושיעך. רצה לומר, אל תפן לעצת המרגלים באם יהיה בהם עצת חטאין. והזכיר שם י"ה, כי במלחמת עמלק כתיב (שמות יז, טז) כי יד על כס י"ה, ושם נרמז לו כיבוש הארץ, על כן אמר לו י"ה יושיעך ואתה אל תרשע. לכך ויהס כלב ולא יהושע, כי ירא לאמר עלה נעלה שלא יבינו על עצמו אומר: