מוסר על שמות יח:ז

גדול השלום שהוא קודם לשבחו של מקום, שכן כשבא יתרו אצל משה, מיד (שמות יח, ז) וישאלו איש לרעהו לשלום, ואחר כך (שמות יח, ח) ויספר משה לחתנו את כל הניסים שעשה הקדוש ברוך הוא לישראל. ולא עוד אלא שכל המצות שעושין הרשעים בעולם הזה, הקדוש ברוך הוא נותן שכרן בעולם הזה כגון עושר וחיים ונכסים ובנים וכבוד ושאר הטובות, חוץ משלום, שאינו נותן להן שנאמר (ישעיהו מח, כב) אין שלום אמר ה' לרשעים. ולא עוד אלא שהשלום נתנו הקדוש ברוך הוא שכר לצדיקים שנאמר (ישעיהו לב, יז) והיה מעשה הצדקה שלום וגומר. ולא עוד אלא שבשלום מקרב את הגרים ובעלי תשובה שנאמר (ישעיהו נז, יט) בורא ניב שפתים שלום שלום לרחוק ולקרוב וגומר. גדול השלום שבכל המסעות כתיב ויסעו ויחנו, שהיו נוסעים במחלוקת וחונים במחלוקת, כיון שבאו לפני הר סיני נעשו כולן חנייה אחת, שנאמר (שמות יט, ב) ויחן שם ישראל נגד ההר. אמר הקדוש ברוך הוא הרי השעה שאני נותן תורה לבניי. שכל זמן שהן שרויין בשלום זה עם זה השכינה ביניהן. וכן הוא אומר (דברים לג, ה) ויהי בישרון מלך בהתאסף ראשי עם יחד שבטי וגומר. אימתי מלכותו ושכינתו של מקום מתקיימת בישראל, בזמן שכולן נעשין אסיפה אחת. ואמרו חז"ל גדול השלום ושנאוי המחלוקת, דגול השלום שאפילו חס ושלום ישראל עובדין עבודה זרה וביניהן שלום כביכול אומר הקדוש ברוך הוא איני יכול לפגוע בהם, שנאמר (הושע ד, יז) חבור עצבים אפרים הנח לו. אבל לאחר שנחלקו ראה מה כתיב בהן, (הושע י, ב) חלק לבם עתה יאשמו וגומר.

בּוֹאוּ וּרְאוּ כַּמָּה גָּדוֹל כֹּחַ הַשָּׁלוֹם, שֶׁבִּתְּחִלַּת בְּרִיָּתוֹ שֶׁל עוֹלָם נִתְעַסֵּק הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְבָרְאוֹ בְּדָבָר שֶׁל שָׁלוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית א' ג'): "וַיֹּאמֶר אֱלֹקִים יְהִי אוֹר". וּמִנַּיִן שֶׁהָאוֹר שָׁלוֹם? שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה מ"ה ז'): "יוֹצֵר אוֹר וּבוֹרֵא חֹשֶךְ עֹשֶׂה שָׁלוֹם וּבוֹרֵא רָע", מִכָּאן אָמְרוּ חֲזַ"ל (שבת כ"ג:): נֵר בֵּיתוֹ וְקִדּוּשׁ הַיּוֹם, נֵר בֵּיתוֹ עָדִיף מִשּׁוּם שְׁלוֹם בֵּיתוֹ, וְלֹא עוֹד שֶׁהַרְבֵּה תַּקָּנוֹת תִּקְּנוּ חֲזַ"ל מִשּׁוּם דַּרְכֵי שָׁלוֹם, שֶׁכָּךְ אָמְרוּ חֲזַ"ל (גיטין נ"ט.): אֵלּוּ דְּבָרִים אָמְרוּ מִשּׁוּם דַּרְכֵי שָׁלוֹם, כֹּהֵן קוֹרֵא רִאשׁוֹן וְאַחֲרָיו לֵוִי וְאַחֲרָיו יִשְׂרָאֵל מִפְּנֵי דַּרְכֵי שָׁלוֹם, מְעָרְבִין בְּבַיִת יָשָׁן מִפְּנֵי דַּרְכֵי שָׁלוֹם, בּוֹר, שֶׁהוּא קָרוֹב לָאַמָּה, מִתְמַלֵּא רִאשׁוֹן מִפְּנֵי דַּרְכֵי שָׁלוֹם, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (משלי ג' י"ז): "דְּרָכֶיהָ דַּרְכֵי נֹעַם וְכָל נְתִיבוֹתֶיהָ שָׁלוֹם". וְאָמְרוּ חֲזַ"ל בָּאֲגָדָה: י"ג דְּבָרִים חִבְּבָן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וּמִכֻּלָּם לֹא כָּפַל אֶלָּא שָׁלוֹם, וְאֵלּוּ הֵן: כֹּהֲנִים וּלְוִיִּם וְיִשְׂרְאֵלִים, סַנְהֶדְרִין וְהַבְּכוֹרוֹת וּתְרוּמַת הַמִּשְׁכָּן וְהַקָּרְבָּנוֹת וְשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה וְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל יְרוּשָׁלַיִם וּבֵית הַמִּקְדָּשׁ וּמַלְכוּת בֵּית דָּוִד וְהַכֶּסֶף וְהַזָּהָב. הַכֹּהֲנִים (שמות כ"ח מ"א): "וְכִהֲנוּ לִי", הַלְוִיִּם (בַּמִּדְבָּר ג' מ"א): "וְלָקַחְתָּ אֶת הַלְוִיִּם לִי", יִשְׂרָאֵל (שמות י"ט ו'): "וְאַתֶּם תִּהְיוּ לִי" וְגוֹ'. סַנְהֶדְרִין (במדבר י"א י"ז): "אֶסְפָה לִי שִׁבְעִים" וְגוֹ', הַבְּכוֹרוֹת (שְׁמוֹת י"ג ב'): "קַּדֵּשׁ לִי", הַתְּרוּמוֹת (שמות כ"ה ב'): "וְיִקְחוּ לִי תְּרוּמָה", הַקָּרְבָּנוֹת (בַּמִּדְבָּר כ"ח ב'): "תִּשְׁמְרוּ לְהַקְרִיב לִי", שֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות ל' ל"א): "שֶׁמֶן מִשְׁחַת קֹדֶשׁ יִהְיֶה זֶה לִי". בֵּית הַמִּקְדָּשׁ (דברי הימים א' י"ז י"ב): "הוּא יִבְנֶה לִּי בָּיִת", מַלְכוּת בֵּית דָּוִד (שמואל א' ט"ז א'): "כִּי רָאִיתִי בְּבָנָיו לִי מֶלֶךְ", הַכֶּסֶף (חגי ב' ח'): "לִי הַכֶּסֶף וְלִי הַזָּהָב", וּמִכֻּלָּם לֹא כָּפַל אֶלָּא הַשָּׁלוֹם שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה כ"ז ה'): "אוֹ יַחֲזֵק בְּמָעֻזִּי יַעֲשֶׂה שָׁלוֹם לִי, שָׁלוֹם יַעֲשֶׂה לִי". גָּדוֹל הַשָּׁלוֹם, שֶׁהוּא קוֹדֵם לְשִׁבְחוֹ שֶׁל מָקוֹם, כְּשֶׁבָּא יִתְרוֹ אֵצֶל מֹשֶה מִיָּד (שמות י"ח ז'): "וַיִּשְׁאֲלוּ אִישׁ לְרֵעֵהוּ לְשָׁלוֹם", וְאַחַר כָּךְ (שָׁם ח'): "וַיְסַפֵּר מֹשֶה לְחֹתְנוֹ" אֶת כָּל הַנִּסִּים שֶׁעָשָׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל. וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁבְּכָל הַמִּצְוֹת שֶׁעוֹשִׂין הָרְשָׁעִים בָּעוֹלָם הַזֶּה, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נוֹתֵן לָהֶם שְׂכָרָן בָּעוֹלָם הַזֶּה, כְּגוֹן: עֹשֶר וּנְכָסִים וְשָׁנִים וְכָבוֹד וּשְׁאָר הַטּוֹבוֹת, חוּץ מִשָּׁלוֹם שֶׁאֵינוֹ נוֹתֵן לָהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה מ"ח כ"ב): "אֵין שָׁלוֹם אָמַר ה' לָרְשָׁעִים". וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁהַשָׁלוֹם נוֹתְנוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שָׂכָר לַצַּדִּיקִים, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה ל"ב י"ז): "וְהָיָה מַעֲשֵׂה הַצְּדָקָה שָׁלוֹם". וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁבַּשָּׁלוֹם מְקָרֵב אֶת הַגֵּרִים וּבַעֲלֵי תְּשׁוּבָה שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה נ"ז י"ט): "בּוֹרֵא נִיב שְׂפָתַיִם שָׁלוֹם שָׁלוֹם לָרָחוֹק וְלַקָּרוֹב אָמַר" וְגוֹ'. גָּדוֹל הַשָּׁלוֹם שֶׁבְּכָל הַמַּסָּעוֹת כְּתִיב (שמות י"ז א'): "וַיִּסְעוּ וְכוּ' וַיַּחֲנוּ", שֶׁהָיוּ חוֹנִים בְּמַחֲלֹקֶת וְנוֹסְעִים בְּמַחֲלֹקֶת, כֵּיוָן שֶׁבָּאוּ לִפְנֵי הַר סִינַי כְּתִיב (שמות י"ט ב'): "וַיִּחַן שָׁם יִשְׂרָאֵל נֶגֶד הָהָר", אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: הֲרֵי הַשָּׁעָה שֶׁאֲנִי נוֹתֵן תּוֹרָה לְבָנַי, שֶׁכָּל זְמַן שֶׁהֵן שְׁרוּיִין בְּשָׁלוֹם זֶה עִם זֶה שְׁכִינָה בֵּינֵיהֶן. וְכֵן הוּא אוֹמֵר (דברים ל"ג ה'): "וַיְהִי בִישֻׁרוּן מֶלֶךְ בְּהִתְאַסֵּף" וְגוֹ' אֵימָתַי מַלְכוּתוֹ וּשְׁכִינָתוֹ מִתְקַיֶּמֶת בְּיִשְׂרָאֵל? בִּזְמַן שֶׁכֻּלָּן נַעֲשִׂין אֲסֵפָה אַחַת. בּוֹאוּ וּרְאוּ כַּמָּה גָּדוֹל כֹּחַ הַשָּׁלוֹם, שֶׁבְּכֹחַ הַשָּׁלוֹם הָעוֹלָם מִתְקַיֵּם, שֶׁכָּךְ אָמְרוּ חֲזַ"ל (אבות א' י"ז): עַל ג' דְבָרִים הָעוֹלָם עוֹמֵד, עַל הַדִּין וְעַל הָאֱמֶת וְעַל הַשָּׁלוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר (זכריה ח' ט"ז): "אֱמֶת וּמִשְׁפַּט שָׁלוֹם שִׁפְטוּ בְּשַׁעֲרֵיכֶם". וְגוֹ' וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁבִּזְמַן שֶׁיֵּשׁ שָׁלוֹם בֵּין הַבְּרִיּוֹת פֵּרוֹתֵיהֶן מִתְבָּרְכִין, שֶׁנֶּאֱמַר (שם י"ב): "כִּי זֶרַע הַשָּׁלוֹם הַגֶּפֶן תִּתֵּן פִּרְיָהּ" וְגוֹ', וְכֵן הוּא אוֹמֵר (תהילים קמ"ז י"ד): "הַשָׂם גְּבוּלֵךְ שָׁלוֹם" וְגוֹ'. אָמְרוּ חֲזַ"ל (וַיִּקְרָא רַבָּה ט'): גָּדוֹל הַשָּׁלוֹם, שֶׁהַמּוֹחֵק אוֹת אַחַת מִן הַשֵּׁם, עוֹבֵר בְּלֹא תַעֲשֶׂה, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים י"ב ג'): "וְאִבַּדְתֶם אֶת שְׁמָם מִן הַמָּקוֹם הַהוּא" וּכְתִיב בַּתְרֵהּ (שם ד'): "לֹא תַעֲשׂוּן כֵּן לַה"' וְגוֹ', וּכְדֵי לְהַטִּיל שָׁלוֹם בֵּין אִישׁ לְאִשְׁתּוֹ אָמְרָה תּוֹרָה (במדבר ה' כ"ג): "וְכָתַב אֶת הָאָלֹת הָאֵלֶּה הַכֹּהֵן בַּסֵּפֶר וּמָחָה אֶל מֵי" וְגוֹ', אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שְׁמִי, שֶׁנִּכְתָּב בִּקְדֻשָׁה, יִמָּחֶה עַל הַמַּיִם. וְעוֹד אָמְרוּ חֲזַ"ל: גָּדוֹל הַשָּׁלוֹם, שֶׁכָּל הַבְּרָכוֹת הַטּוֹבוֹת וְנֶחָמוֹת הַטוֹבוֹת שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְבִיאָן עַל יִשְׂרָאֵל חוֹתְמֵיהֶן שָׁלוֹם, בִּקְרִיאַת שְׁמַע "פּוֹרֵשׂ סֻכַּת שָׁלוֹם", בַּתְּפִלָּה "עֹשֶׂה שָׁלוֹם", בְּבִרְכַּת כֹּהֲנִים (במדבר ו' כ"ו) "וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם" וְכוּ', לָכֵן בָּנַי, הֱווּ זְהִירִין בְּמִדָּה זוֹ לֶאֱהֹב שָׁלוֹם וְלִרְדֹף שָׁלוֹם, שֶׁאֵין קֵץ לְמַתַּן שְׂכָרָן שֶׁל אוֹהֲבֵי שָׁלוֹם וְרוֹדְפָיו. עַד כָּאן לְשׁוֹן הַסֵּפֶר מַעֲלַת הַמִּדּוֹת.