מוסר על שמות יט:יג

וענין נ' מאנכי רומז לנ' שערי בינה. כי אף שאמרנו ידו"ד שם העצם הכולל כל האצילות זהו דרך כלל, ומכל מקום דרך פרט ידוע כי ג' הראשונות הם הנסתרות לה' אלהינו. אח"כ בהתגלות הבנין שש קצוות ומלכו"ת מהבינ"ה אזי שם ידו"ד הוא תפארת שהוא גוף הבנין הכולל שש קצוות כנודע, ומשפיע למלכות הוא נכתב ידו"ד ונקרא אדנ"י. ובכח עלייתו בבינ"ה שהיא סוד היובל בשנת החמשים שנה, כי כן בבינ"ה נ' שערים ומשם הדרור והחירות. ובכח זה נגאלו ישראל ממצרים, אשר על כן מוזכר נ' פעמים יציאת מצרים, וכמו שהאריך בפרדס בשער השערים. וזהו (שמות כ, ב) אנכי ה' אלהיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים, ומשם התורה הנתנה לנו. וכתיב (שם יט, יג) במשוך היוב"ל המה יעלו בהר:

עַל כֵּן יִרְאֶה הָאָדָם לְבִלְתִּי לְהָקֵל בִּכְבוֹדָן שֶׁל תַּלְמִידֵי חֲכָמִים, וַעֲלַיְהוּ אִתְּמַר: לֹא תִּגַּע בּוֹ יָד, כִּי סָקֹל יִסָּקֵל. עַיֵּן שָׁם הֵיטֵב בַּזֹּהַר. וְכָל הַמְכַבֵּד לְתַלְמִידֵי חֲכָמִים, יִהְיֶה מְכֻבָּד מִן הַשָּׁמַיִם.