מוסר על שמות יט:יד

זאת חוקת התורה וגו'. קשה זאת חקת הפרה הוה ליה למימר. ולפי מה שכתב המזרחי יהיה מתורץ, דהקשה ואע"פ שיש בכמה מקומות חוקה ולא שייך בהן גזירה הוא מלפני וכו' כמו זאת חוקת הפסח שהרי טעם הפסח מבואר הוא לעתיקי שדים, שאני הכא דכתיב תורה וחקה והי' די באחד כמו זאת התורה אדם כי ימות באהל זאת התורה לעולה ולמנחה ולחטאת ולאשם זאת חוקת הפסח וכו' עיין שם. ולעניות דעתי נראה דקושייתו בלאו הכי מתורצת דחקת עולם תחגהו, חקת הפסח. זה החק פירושו חק וזמן והזמן גרמא. חקך וחק בניך פירוש דבר קצוב וכן לענין משפט והודעתיו את חקי האלהים:

ועל כן רומז ג"כ במראה הסולם ענין מעמד הר סיני ומתן תורה כדאיתא בב"ר (סח, טז) רבנן פתרין לי' בסיני. ויחלום והנה סולם, זה סיני. מוצב ארצה, (שמות יט, יז) ויתיצבו בתחתית ההר. וראשו מגיע השמימה, (דברים ד, יא) וההר בוער באש עד לב השמים. דבר אחר, והנה סלם, זה סיני, חושבנא דדין כחושבנא דדין. והנה מלאכי אלהים, אלו משה ואהרן. ומנין שהנביאים נקראו מלאכים, ויאמר חגי מלאך ה' (חגי א, יג). עולים, (שמות יט, ג) ומשה עלה אל האלהים. ויורדים, זה משה וירד משה (שם יד). והנה ה' נצב עליו, וירד ה' על הר סיני אל ראש ההר (שם כ), עד כאן לשונם: