וְאִם־אָס֖וֹן יִהְיֶ֑ה וְנָתַתָּ֥ה נֶ֖פֶשׁ תַּ֥חַת נָֽפֶשׁ׃
מעלות המדות
קשה היא המחלוקת שהיא מביאה את האדם לידי מלקות, שנאמר (דברים כה, א) כי יהיה ריב בין אנשים וגומר, אין שלום יוצא מתוך מריבה, (דברים כה, ב) והיה אם בן הכות הרשע, מי גרם לו ללקות הוי אומר המחלוקת. קשה היא המחלוקת שהיא מביאה לידי מיתה שנאמר (שמות כא, כב) וכי ינצו אנשים ונגפו אשה הרה, (שמות כא, כג) ואם אסון יהיה וגו', מי גרם לה הוי אומר המחלוקת. ואמרו חז"ל מותר לומר לשון הרע על בעלי מחלוקת, ומה טעם (מלכים א א, יד) ואני אבוא אחריך ומלאתי את דבריך, ומפני מה נהרג אדוניה בן חגית, עילה מצאו על שתבע אבישג השונמית, שבעבור כך לא היה חייב מיתה, אלא שמבקשין להתיר דמן של בעלי מחלוקת, לפיכך מצאו לו העילה הזאת.
שני לוחות הברית
הענין כי כל פעולת המעשיות הם פעולות הנעשים מחוץ ממנו כגון עשיית סוכה ולקיחת לולב, וכן כמעט כל רמ"ח מצות עשה. אמנם במעשה הקרבן, העובד הוא העבודה, ונקרא עבודה כי היא עבודת העבד בעצמו, והעבד הוא העבודה. משא"כ העושה סוכה, אין הסוכה העבד, אבל מעשה קרבן הוא כעבד עצמו, נמצא העבד עבודה. כיצד, נודע שמעשה הקרבן הוא בסוד כופר נפש תחת נפש, וכששוחט הבהמה יתעורר בלבו הנה אני חייב שחיטה ויעזוב דרכו ויתודה ויהיה כאלו נשחט הוא, וכן כשמנתת הבהמה יחשוב כן, וכן כשזורקים את הדם, וכן בהקטרת האברים על האש. וכמו שאמר אברהם אבינו על האיל (תנחומא שלח יד) יהיה כאלו עשוי בבני, כאלו נשחט כאלו נשרף כאלו אפרו צבור. הרי הנעשה בבהמה הוא כאלו נעשה בגופו. וכן מקריבים לחם ויין מנחה ונסכים שהם דברים שהם מזון הגוף אשר עליהם יחיה האדם. נמצא עבד העובד הוא העבודה, כי אף שהעבודה היא בחוץ, כלומר נעשה בבהמה ולא בו, מכל מקום הכוונה היא עבודת פנים כמו שכתבתי. ועל כן נקרא העבודה קרבן, כי בזה הוא מקריב את עצמו להש"י שמוסר לו גופו, ואז מתעלית נשמתו ומתרוממות ומתקרבות למעלה למעלה למעלה ואז הוא קרבן לידו"ד: