מוסר על שמות כב:כב

אִם־עַנֵּ֥ה תְעַנֶּ֖ה אֹת֑וֹ כִּ֣י אִם־צָעֹ֤ק יִצְעַק֙ אֵלַ֔י שָׁמֹ֥עַ אֶשְׁמַ֖ע צַעֲקָתֽוֹ׃

שערי תשובה

וְיֵשׁ בָּהֶם אֲשֶׁר בֵּאֲרוּ אוֹתָם רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל בַּגְּמָרָא וּבַמִּדְרָשִׁים. וְרֻבָּם יֵשׁ לִלְמֹד אוֹתָם מִן הַפָּסוּק. כְּגוֹן הַמְּעַנֶּה אַלְמָנָה וְיָתוֹם. שֶׁנֶּאֱמַר (שמות כב) אַלְמָנָה וְיָתוֹם לֹא תְעַנּוּן אִם עַנֵּה תְעַנֶּה אֹתוֹ וְגוֹ' וְחָרָה אַפִּי. וְאָמְרוּ רז"ל אֶחָד הַצּוֹעֵק וְאֶחָד שֶׁאֵינוֹ צוֹעֵק. רְצוֹנוֹ לוֹמַר – כִּי נֶעֱנָשׁ מְעַנֶּה אַלְמָנָה וְיָתוֹם. אַחַת דָּתוֹ אִם צָעוֹק יִצְעַק הַמִּתְעַנֶּה תַּחַת יָדוֹ וְאִם הַחֲרֵשׁ יַחֲרִישׁ. אֲבָל מְמַהֲרִין לִפְרֹעַ מִמֶּנּוּ כַּאֲשֶׁר יִצְעַק הַיָּתוֹם אֶל הש"י.
שאל רבBookmarkShareCopy

אור הצפון

אולם ביטוי יותר נאמן להכרת החטא אפשר לנו לראות במעשה המובא במסכתא שמחות פ״ח, ובאבות דרבי נתן, רבן שמעון בן גמליאל ורבי ישמעאל שיצאו ליהרג, והיה רבי ישמעאל מצטער ובוכה... אמר רבן שמעון וכי על שאנו נהרגים אני בוכה, אלא על שאנו נהרגים כשופכי דמים... אמר לו (רבי ישמעאל), שמא בסעודה היית יושב... והתורה אמרה, ׳אם ענה תענה אותו וכו׳ והרגתי אתכם בחרב וכו׳׳ (שמות כב:כב-כג).
שאל רבBookmarkShareCopy

אורחות צדיקים

וּבִכְלַל הָאַכְזָרִיּוּת: הַגּוֹזֵל חֲבֵרוֹ מְאוּמָה מִשֶּׁלּוֹ, וּבָזֶה מְצַעֵר אוֹתוֹ. וְעֹנֶשׁ גָּדוֹל יֵשׁ לְגוֹזֵל עָנִי, וְחַיָּבִים עָלֶיהָ מִיתָה, כְּדִכְתִיב (משלי כב כב): ״אַל תִּגְזָל דָּל, כִּי דַּל הוּא״; וּכְתִיב (שם פסוק כג): ״כִּי יְיָ יָרִיב רִיבָם, וְקָבַע אֶת קֹבְעֵיהֶם נָפֶשׁ״. וְאַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ עֲבֵרוֹת גְּדוֹלוֹת חֲמוּרוֹת מִן הַגָּזֵל – עֹנֶשׁ הַגָּזֵל חָמוּר מְאוֹד, כְּדִכְתִיב בְּדוֹר הַמַּבּוּל (בראשית ו יג): ״קֵץ כָּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי, כִּי מָלְאָה הָאָרֶץ חָמָס מִפְּנֵיהֶם״. אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ (סנהדרין קח א): קֻפָּה מְלֵאָה עֲווֹנוֹת – אֵין מְקַטְרֵג בְּכֻלָּן כְּמוֹ הַגָּזֵל. וּמִי שֶׁמְּצַעֵר יָתוֹם וְאַלְמָנָה בְּגָזֵל, אוֹ בְּהַכְלָמָה וּבְכָל מִינֵי צַעַר – מִתְחַיֵּב מִיתָה בִּידֵי שָׁמַיִם. וְכֵן הַדַּיָּנִים, שֶׁבְּיָדָם לְהַצִּילָם מִיַּד עוֹשְׁקֵיהֶם וְאֵינָם דָּנִים דִּין יָתוֹם וְאַלְמָנָה – בְּנֵי מָוֶת הֵם, כְּדִכְתִיב (שמות כב כא): ״כָּל אַלְמָנָה וְיָתוֹם לֹא תְעַנּוּן״; וּכְתִיב (שם פסוק כב): ״אִם עַנֵּה תְעַנֶּה אֹתוֹ, כִּי אִם צָעֹק יִצְעַק אֵלַי, שָׁמוֹעַ אֶשְׁמַע צַעֲקָתוֹ״; וּכְתִיב (שם פסוק כג): ״וְחָרָה אַפִּי וְהָרַגְתִּי אֶתְכֶם בֶּחָרֶב, וְהָיוּ נְשֵׁיכֶם אַלְמָנוֹת וּבְנֵיכֶם יְתֹמִים״. מִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה: נְשֵׁיכֶם אַלְמָנוֹת – כְּנֶגֶד עִנּוּי אַלְמָנוֹת, בְּנֵיכֶם יְתוֹמִים – כְּנֶגֶד עִנּוּי יְתוֹמִים.
שאל רבBookmarkShareCopy