מוסר על שמות כה:ב

ויקחו לי תרומה (שמות כה, ב). אותיות תורה מ', כי התורה נתנה במ' יום. ונרמזה התורה במלאכת המשכן, כי תכלית עשיית המשכן היה כדי להשים בו את הארון שבו הלוחות, כי תלמוד תורה כנגד כל המעלות. וכמו שכ"ב אותיות התורה נחלקים לג' חלקים כדתנן בספר יצירה, דהיינו ג' אותיות אמ"ש, וז' כפולות בג"ד כפר"ת, וי"ב פשוטות שהם ה"ו ז"ח ט"י לנ"ס עצ"ק. כן תמצא במלאכת המשכן בכלי הקודש עשויים ממיני מתכות והיו כ"ב, נחלקים לג' חלקים הנ"ל. זהב וכסף ונחושת נגד אותיות אמ"ש. שבעת נרות המנורה נגד בג"ד כפר"ת:

במדרש רבה פרשת תרומה (לג, א), ויקחו לי תרומה (שמות כה, ב), הדא הוא דכתיב (משלי ד, ב) כי לקח טוב נתתי לכם תורתי אל תעזובו, אל תעזובו המקח שנתתי לכם. יש לך אדם לוקח מקח כו' על דרך שנאמר (שמות כה, ח) ועשו לי מקדש, הדא הוא דכתיב ידוע טבע. לשון הדא הוא דכתיב צריך להתבונן, מה קשה ליה. עוד קשה, מאי תועלת מהיפך אל תעזובו המקח שנתתי לכם. עוד קשה, מה מאריך בעניינים מדומיים כסף וזהב ושדות וכרמים, וגם אלו יש מה אשמעינן. עוד קשה, למלת אינו יכול מה שייך זה בהש"י, הן אם תפרש יכול כפשוטו, או יכול רשאי. עוד קשה, בכל מקום שאתם הולכים והקרא שמביא סותר ועשו לי מקדש:

והנה תורה אור, כי זה ריוח מקח התורה אור גנוז. ומשה רבינו ע"ה לקח בעולם הזה חלק קצת מזה הריוח, כי קרן אור פניו, בזה נוכל לידע כמה מקח התורה הוא טוב. ונגד מקח דעלמא שאינו שמור מכח שודדים או שהוא יהיה נטרד, על זה אמר הרי יש שדות וכרמים, הרי אחריות נכסים. כסף וזהב, יכול לקחת עמו, ויש מעלה בזה מה שאין בזה. ונגד המוכר עצב, אמר שכאן שמח, כי כביכול נמכר עם המקח ובעין יפה הוא מוכר ונחת רוח יש לו, כמו שאמרו רז"ל נחת רוח לפני שאמרתי ונעשה רצוני, ישמח ה' במעשיו (תהלים קד, לא). ועתה יגדל נא כח (במדבר יד, יז) כביכול מוסיפין כח, היפך צור ילדך תשי (דברים לב, יח). והבחירה לבני אדם, והכל בידי שמים חוץ כו' (ברכות לג, ב). זהו לטלה אינו יכול כו', והיא המעלה התכליתית שבה תלוי ב' עניינים הקודמים. וזהו (שמות כה, ב) ויקחו לי תרומה, כביכול לי אתם לוקחים, כי המשכן היא משכן התורה ונקרא משכן העדות (שם לח, כא) ששם הלוחות: