מוסר על שמות כח:ב

אדם כי יהיה בעור בשרו (ויקרא יג, ב), רמזתי למעלה. וכתבתי למעלה כי בגדי כהונה נעשים לכבוד ולתפארת והם כדמות כתנות אור במקום כתנות עור. ויש להקשות לפי התרגום שתירגם על פסוק (בראשית ג, כא) ויעש ה' אלהים לאדם ולאשתו כתנות עור, לבושין דיקר כו', נמצא הוא משוה כתנות אור לבגדי כהונה שהם לכבוד ולתפארת (שמות כח, ב), שהרי גם על כתנות (אור) [עור] תירגם לבושין דיקר. אמנם יש בזה סוד הרמוז בפסוק (קהלת ב, יג) ויתרון אור מתוך החושך, שהקב"ה נותן טהור מטמא. ויש לי על זה דרוש ארוך מחובר על פרשת מצורע שחל בו שבת הגדול תמצאנו במסכת פסחים שלי בדרוש שבת הגדול, עיין שם יראו עיניך וישמח לבך:

פרשת שמות מענין גלות וסיגופים ישראל, וימררו את חייהם וגומר (שמות א, יד), וכל העבודה הקשה וגו' היה למירוק וזיכוך והיא התשובה הנגלית כמו שנבאר. פרשת וארא שם יתבאר התשובה שהיא בלב שלם שהיא מדה אמת כמו שנבאר. פרשת בא שם תתבאר ענין העבודה. פרשת בשלח שם תתבאר ענין התפלה. פרשת יתרו שם מתן תורה. פרשת משפטים שם מתן הדינין. פרשת תרומה שם נדבת הלב הנכלל בצדקה. פרשת תצוה בעשיית בגדי כהונה לאהרן איש חסיד, שם יתבאר גמילות חסד. וסימנא מילתא, כי אלו התיבות של שובבים ת"ת רומזים לד' חומות תשובה תפלה צדקה תורה, כי שובבים רמז לשובו בנים שובבים (ירמיה ג, יד), ובמה בתיבת ת"ת, ראשי תיבות *תשובה *תפלה. וגם ראשי תיבות *תלמוד *תורה. וגם תיבת ת"ת הוא לשון נתינה רומז לצדקה:

ובגדי אהרן ובניו היו לכבוד ולתפארת, כי אדם ואשתו ויהיו שניהם ערומים (בראשית ב, כה) והנחש ראה ערותם ונתקנא, על כן משם כל סוד העריות האסורות מן הזוהמא שהטילה הנחש והוזהרו הכהנים (שמות כ, כג) לא תעלו במעלות שלא יגלו ערותם, כי אדם רצה לעלות במעלות להיות כאלהים בעצת הנחש. אחר כך נעשה ערוה והיה מושך בערלתו כמו שאמרו רבותינו ז"ל (סנהדרין לח, ב), וזהו ענין כשהוקם המשכן לאחר שבעה ימי המלואים המשלימים שבעת ימי בראשית, ביום השמיני קרא משה לאהרן ועשרה עטרות נטל אותו היום ראשון לבריאה כו' (שבת פז, ב), כי היה כמו בריאה חדשה ואז נתקיים אדם כי יקריב, כי אהרן היה במקום אדם הראשון וחילוף שנתרחק אדם נתקרב אהרן כמו שאמר (שמות כח, א) ואתה הקר"ב, אכן נתקיים בקרובי אקדש (ויקרא י, ג), כמו שבבריאת העולם נתהוה המיתה כמו שאמר (בראשית ב, יז) מות תמות, כך מתו שני בני אהרן: