וְאֵ֨לֶּה הַבְּגָדִ֜ים אֲשֶׁ֣ר יַעֲשׂ֗וּ חֹ֤שֶׁן וְאֵפוֹד֙ וּמְעִ֔יל וּכְתֹ֥נֶת תַּשְׁבֵּ֖ץ מִצְנֶ֣פֶת וְאַבְנֵ֑ט וְעָשׂ֨וּ בִגְדֵי־קֹ֜דֶשׁ לְאַהֲרֹ֥ן אָחִ֛יךָ וּלְבָנָ֖יו לְכַהֲנוֹ־לִֽי׃
שני לוחות הברית
עוד מצינו קדושה וטהרה בלבוש הגוף, ורמז לדבר (שמות כח, ד) ועשו בגדי קודש, אמר יעקב לבניו (בראשית לה, ב) הטהרו והחליפו שמלותיכם. וזה לשון ראשית חכמה בשער האהבה פרק י"א, עם היות שנראה שהם ב' דברים האחד תטהרו בטבילה, והשני והחליפו שמלותיכם, מכל מקום כיון שסמכם ההלכה, היא מסוג הטהרה, וראוי הוא לרוצה לטהר עצמו שיהיו בגדיו טהורים מטינוף וטומאה, ושלא יהיו מלוכלכים בשמן ורבב, עד כאן לשונו:
שני לוחות הברית
הרי שדברי המשנה עלתה כהוגן להודיע לנו תכלית גאולה זו ושמחתה שמצווים אנחנו לשמוח שמחה זו מה היא. וזהו סוד הבגדים שהכתוב (אסתר ח, טו) משבח למרדכי שיצא בהם, כי בודאי אין שבח למקום בבגדים נאים, ובכאן הארכתי במוסר הפרשה בשעטנז שומר נפשו ירחק מהם. ואמנם דרך הלצה אף שהתירו רבותינו שעטנז דרבנן, לא דברה תורה אלא כנגד יצר הרע, שידעו ביניהם שאף על פי כן נעשה כן. אלא ענין הבגדים סוד חלוקא דרבנן, ואז הוא שלימות הגוף והנפש שבאדם, וכן יהיה לעתיד לבא שלימות כמו שהיה לאדם הראשון מתחלה בסוד כתנות אור, ועל סוד זה הם בגדי כהונה המוזכרים בפרשה זו (שמות כח, ד) ואלה הבגדים: