מוסר על שמות כח:לה

וְהָיָ֥ה עַֽל־אַהֲרֹ֖ן לְשָׁרֵ֑ת וְנִשְׁמַ֣ע ק֠וֹלוֹ בְּבֹא֨וֹ אֶל־הַקֹּ֜דֶשׁ לִפְנֵ֧י יְהוָ֛ה וּבְצֵאת֖וֹ וְלֹ֥א יָמֽוּת׃ (ס)

שמירת הלשון

רִאְשׁוֹן לַכֹּל, מַעֲשֵׂה דְּנָחָשׁ, שֶׁסִּפֵּר לָשׁוֹן הָרָע עַל הַקָדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וּבָזֶה גָּרַם מִיתָה לְכָּל בָּאֵי עוֹלָם. וּבְפָרָשַׁת וַיֵּצֵא (בראשית כ"ח כ'): "אִם יִהְיֶה אֱלֹקִים עִמָּדִי וּשְׁמָרַנִי" וְגוֹ'. וְאָמְרוּ חֲזַ"ל: "וּשְׁמָרַנִי" מִלָּשׁוֹן הָרָע. וּבְפָרָשַׁת וַיֵּשֶׁב, בְּמַעֲשֵׂה דְּיוֹסֵף, שֶׁכָּתוּב (בראשית ל"ז ב'): "וַיָּבֵא יוֹסֵף אֶת דִּבָּתָם רָעָה אֶל אֲבִיהֶם", שֶׁזּוֹ הָיְתָה הַסִּבָּה הָרִאשׁוֹנָה לִירִידַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְמִצְרַיִם. וּבְפָרָשַׁת שְׁמוֹת (שמות ב' י"ד): "אָכֵן נוֹדַע הַדָּבָר" (עַיֵּן שָׁם בְּפֵרוּשׁ רַשִּׁ"י וּבְמַה שֶּׁנִּכְתֹּב לְקַמָּן). עוֹד שָׁם, שֶׁאָמַר מֹשֶה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם (שמות ד' א'): "וְהֵן לֹא יַאֲמִינוּ לִי", שֶׁהֵשִׁיב לוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ (שָׁם ב'): "מַה זֶּה בְּיָדֶךָ" וְגוֹ', וַיְהִי לְנָחָשׁ. עוֹד שָׁם (שם ו'): "וְהִנֵּה יָדוֹ מְצֹרַעַת כַּשָּׁלֶג". וּבְפָרָשַׁת יִתְרוֹ (שמות י"ז ב'): "וַיָּרֶב הָעָם עִם מֹשֶה וְגוֹ' עַל רִיב בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" וְגוֹ', וְסָמִיךְ לֵהּ (שם ח'): "וַיָּבֹא עֲמָלֵק". וּבְפָרָשַׁת מִשְׁפָּטִים (שמות כ"ג א'): "לֹא תִשָּׂא שֵׁמַע שָׁוְא", שֶׁהוּא קָאֵי עַל הַמְסַפֵּר וְעַל הַמְקַבֵּל כִּדְאִיתָא בַּגְּמָרָא (מכות כ"ג.), וְסָמִיךְ (שָׁם ב'): "לֹא תִהְיֶה אַחֲרֵי רַבִּים לְרָעֹת". וּבְפָרָשַׁת תְּצַוֶּה: עִנְיַן הַמְּעִיל (שמות כ"ח ל"ב): "שָׂפָה יִהְיֶה לְפִיו סָבִיב" וְכָל הַפָּרָשָׁה (שם ל"ה) "וְנִשְׁמַע קוֹלּוֹ בְּבֹאוֹ אֶל הַקֹּדֶשׁ" וְגוֹ'. וְכָל פָּרָשַׁת תַּזְרִיעַ וּמְצֹרָע: נִגְעֵי בָּתִּים, נִגְעֵי בְּגָדִים, נִגְעֵי אָדָם (ויקרא י"ג מ"ו): "בָּדָד יֵשֵׁב", מְרֻחָק אַף מִמַּחֲנֵה יִשְׂרָאֵל, וְכַפָּרָתוֹ צִפֳּרִים הַמְפַטְפְּטִין. וּבְפָרָשַׁת קְדֹשִים (ויקרא י"ט ט"ז): "לֹא תֵלֵךְ רָכִיל בְּעַמֶּךָ", (שָׁם י"ז) "הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ אֶת עֲמִיתֶךָ, וְלֹא תִשָּׂא עָלָיו חֵטְא". וּבְפָרָשַׁת בְּהַר (ויקרא כ"ה י"ז): "וְלֹא תוֹנוּ אִישׁ אֶת עֲמִיתוֹ", שֶׁזֶּה קָאֵי עַל אוֹנָאַת דְּבָרִים, שֶׁהוּא גַּם כֵּן דִּבּוּר רַע. וּבְפָרָשַׁת נָשֹא (במדבר ה' ב'): "וִישַׁלְּחוּ מִן הַמַּחֲנֶה כָּל צָרוּעַ", הַיְנוּ, אֲפִלּוּ הוּא גָּדוֹל בַּתּוֹרָה כְּדוֹאֵג. וּבְפָרָשַׁת בְּהַעֲלֹתְךָ (במדבר י"ב א'): "וַתְּדַבֵּר מִרְיָם וְאַהֲרֹן בְּמֹשֶה" וְגוֹ'. וְכָל פָּרָשַׁת שְׁלַח לְךָ, הַמְדַבֶּרֶת מֵעִנְיַן הַמְרַגְּלִים. וּבְפָרָשַׁת חֻקַּת (במדבר כ"א ה'): "וַיְדַבֵּר הָעָם בֵּאלֹקִים וּבְמֹשֶה". וּבְפָרָשַׁת כִּי תֵצֵא (דברים כ"ג י'): "כִּי תֵצֵא מַחֲנֶה עַל אֹיְבֶיךָ וְנִשְׁמַרְתָּ מִכֹּל דָּבָר רָע". וְאָמְרוּ חֲזַ"ל: דָּבָר רָע דִּבּוּר רָע. וּבְפָרָשַׁת תֵצֵא, פָּרָשָׁה שֶׁל מוֹצִיא שֵׁם רָע, עוֹד פָּסוּק (דברים כ"ד ט'): "זָכוֹר אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה ה' אֱלֹקֶיךָ לְמִרְיָם" וְגוֹ'. וּבְפָרָשַׁת תָבֹא (דברים כ"ז כ"ד): "אָרוּר מַכֶּה רֵעֵהוּ בַּסָּתֶר", שֶׁהוּא קָאֵי עַל לָשׁוֹן הָרָע. וְיָדוּעַ, שֶׁכָּל הָאֲרוּרִים פָּתְחוּ בִּבְרָכָה וְאָמְרוּ: "בָּרוּךְ אֲשֶׁר לֹא יַכֶּה" וְגוֹ' הֲרֵי שֶׁהַזָּהִיר בָּזֶה, תִּהְיֶה לוֹ בְּרָכָה.
שאל רבBookmarkShareCopy

שמירת הלשון

הג"ה. [וְזֶה לְשׁוֹן הָאַלְשִׁיךְ הַקָּדוֹשׁ עַל הַפָּסוּק (שמות כ"ח ל"ה): "וְהָיָה עַל אַהֲרֹן לְשָׁרֵת וְנִשְׁמַע קוֹלוֹ בְּבוֹאוֹ אֶל הַקֹּדֶשׁ", וְהוּא כִּי הַמְנַבֵּל פִּיו בְּחֶלְאַת טֻמְאַת נִבְלַת פֶּה, שַׁקִּץ יְשַׁקִּץ פִּיו וּלְשׁוֹנוֹ וְתַעֵב יְתַעֲבֵם, כִּי עָשָׂאָם בָּסִיס לְדָבָר הָאָסוּר. וְאֵיכָכָה יוּכַל לַעֲמֹד לִפְנֵי מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים בְּפֶה דּוֹבֵר נְבָלָה וְלֹא יִקְצֹף עַל קוֹלוֹ לֵאמֹר: מִי זֶה נִבְזֶה עָרֵב עַל לִבּוֹ לַעֲמֹד לְפָנָיו לְבַקִּשׁ רָצוֹן עַל עֲוֹנוֹתָיו בְּנִיבוֹ נִבְזֶה בִּכְלִי מְכֹעָר מֻקְצֶה מֵחֲמַת מֵאוּס? וְהֵן לוּ הָיִיתָ עֶבֶד מֶלֶךְ הָאָרֶץ, הַאִם הָיִיתָ עוֹמֵד לְפָנָיו לְשָׁרְתוֹ עַל שֻׁלְחָנוֹ בְּכֵלִים מִכֵּלִים צוֹאִים? הֲלֹא תִּכָּלֵם? וְגַם הוּא בְּרַעַשׁ גָּדוֹל מַלְאָךְ רָשָׁע יְצַוֶּה לְךָ לַהֲמִיתְךָ בֶּחָרֶב. וְעַתָּה שָׂא נָא קַל וָחֹמֶר, וּמָה אִם מֶלֶךְ הַכּוּשִׁי, חָרַשׁ אֶת חָרְשֵׁי אֲדָמָה לַהֶבֶל דָּמָה, תְּחַיֵּב אֶת רֹאשְׁךָ בְּשָׁרֵת אוֹתוֹ בִּכְלִי בִּלְתִּי טָהוֹר, וּמַה גַּם עַתָּה יַתּוּשׁ נָטוּשׁ, כִּי תֶּעֱרַב אֶת לִבְּךָ לְהִתְהַדֵּר לִפְנֵי מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם, אֲשֶׁר לִגְדֻלָּתוֹ מִי מֵהַקְּדוֹשִׁים עֶלְיוֹנִים וְתַחְתּוֹנִים, בְּשָׂפָה בְּרוּרָה וּבִנְעִימָה קְדוֹשָׁה יִהְיֶה כְּדַאי לַעֲמֹד לְפָנָיו וּלְדַבֵּר אֵלָיו? קַל וָחֹמֶר בֶּן בְּנוֹ שֶׁל קַל וָחֹמֶר, כִּי יַקְרִיב אִישׁ וְהוּא בֶּן בְּלִיַּעַל, מְדַבֵּר אֵלָיו בְּטֻמְאַת שְׂפָתַיִם, כִּי פִּיךָ שָׁלַחְתָּ בְּרָעַת נִבְלַת הַפֶּה וַתִּמָּאֵס, וּמֵאַיִן וּלְאֵיךְ שַׂמְתָּ לִבְּךָ לְדַבֵּר אֵלָיו וְלוֹמַר לְפָנָיו הַלְּלוּיָה בְּפֶה דוֹבֵר נְבָלָה? וְאוֹי לָּהּ לְאוֹתָהּ בּוּשָׁה, כִּי תָּבוֹא בֵּית ה', וְלֹא נִמְנַעְתָּ מִלְּהָבִיא עֲבִיט מֵי רַגְלַיִם בַּמִּקְדָּשׁ מִפְּנֵי הַכָּבוֹד הַשּׁוֹכֵן שָׁם, וְאָנָּה תּוֹלִיךְ אֶת חֶרְפָּתְךָ, כִּי תַּהֲפֹךְ כְּלִי שָׁרֵת, הָעוֹמֵד לְשָׁרֵת בּוֹ אֶת קוֹנְךָ לְאֶחָד מִן הַבִּיבִין, וַהֲלֹא עַל הַפֶּה שֶׁאָדָם שָׂח בּוֹ שִׂיחַת חֻלִּין בֹּשְנוּ מְאֹד לְהַלֵּל בּוֹ אֶת ה' כְּמַאֲמַר הָאוֹמֵר (בירושלמי דברכות פרק א' הלכה ב') מִי יִתֵּן וְהָיָה לִי ב' פִּיּוֹת, א' לְדַבֵּר בּוֹ צָרְכֵי בֵּיתִי וְא' לְדַבֵּר בּוֹ עִם קוֹנִי, וּמַה גַּם עַתָּה, אֲשֶׁר בְּפֶה טָמֵא יַעֲרֹךְ לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ לְבַקֵּשׁ רָצוֹן, כִּי אֵיךְ יִהְיֶה לְרָצוֹן אֲמָרָיו, אִם הַסַּנֵּגוֹר הוּא הַקַּטֵּגוֹר, וּבְדַבֶּרְךָ בּוֹ יִהְיֶה לְךָ לְמַזְכִּיר עָוֹן? וְעַיֵּן שָׁם שֶׁהֵבִיא מַאֲמַר חֲזַ"ל עַל זֶה. וְסִיֵּם עַל זֶה, וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: וְהֵן זֹאת תִּרְמֹז תּוֹרָתֵנוּ בֶּאֱמֹר: "וְהָיָה עַל אַהֲרֹן" וְכוּ' לוֹמַר כִּי כַּאֲשֶׁר הַדִּבּוּר, שֶׁהוּא נִמְשָׁל אֶל הַמְּעִיל, שֶׁדִבַּרְנוּ בּוֹ לְמַעְלָה, יִהְיֶה עַל אַהֲרֹן לְשָׁרֵת בּוֹ, אֶת ה' וְלֹא לְמַה שֶׁהוּא הֶפְכּוֹ, אָז: "וְנִשְׁמַע קוֹלוֹ" בִּתְפִלָּתוֹ "בְּבֹאוֹ אֶל הַקֹּדֶשׁ" לְדַבֵּר אִתּוֹ יִתְבָּרַךְ, מַה שֶּׁאֵין כֵּן אִם יִתְהַפֵּךְ חָלִילָה].
שאל רבBookmarkShareCopy

שמירת הלשון

"וְעָשִׂיתָ עַל שׁוּלָיו רִמּוֹנֵי תְּכֵלֶת וְגוֹ' וּפַעֲמֹנֵי זָהָב בְּתוֹכָם סָבִיב: פַּעֲמֹן זָהָב וְרִמּוֹן וְגוֹ' עַל שׁוּלֵי הַמְּעִיל סָבִיב" (שמות כ"ח ל"ג ל"ד). וְהָרֶמֶז בְּדָבָר זֶה נִרְאֶה עַל פִּי מַה שֶּׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (חלין פ"ט.): מָה אֻמָּנוּתוֹ שֶׁל אָדָם בָּעוֹלָם הַזֶּה? יָשִׂים עַצְמוֹ כְּאִלֵּם. יָכוֹל אַף לְדִבְרֵי תּוֹרָה? תַּלְמוּד לוֹמַר (תהילים נ"ח ב'): "צֶדֶק תְּדַבֵּרוּן". נִמְצָא לְפִי זֶה, שֶׁבְּכָל עֵת שֶׁיֵּשׁ לוֹ לְאָדָם פְּנַאי, לֹא יֵשֵׁב בָּטֵל, אֶלָּא יִלְמַד תּוֹרָה, וְהַלִּמּוּד לֹא יִהְיֶה בִּלְחִישָׁה, כִּדְאִיתָא בְּעֵרוּבִין (דף נד.). וּבְשָׁעָה שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לִלְמֹד תּוֹרָה מֵאֵיזוֹ סִבָּה שֶׁהִיא, יָשִׂים עַצְמוֹ כְּאִלֵּם, שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לִפְתֹּחַ פִּיו. וְלָזֶה הָיָה עַל שׁוּלֵי הַמְּעִיל סָבִיב פַּעֲמֹן זָהָב וְרִמּוֹן, פַּעֲמֹן זָהָב וְרִמּוֹן. פַּעֲמֹן זָהָב הוּא דָּבָר בְּקוֹל, רוֹמֵז עַל לִמּוּד הַתּוֹרָה, כַּנִּזְכָּר לְעֵיל. וּבְתוֹךְ כָּךְ, כְּשֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לִלְמֹד, יֹאחַז בְּמִדַּת הַשְּׁתִיקָה [כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (אבות א' ט"ז): אָמַר ר' שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל: כָּל יָמַי גָּדַלְתִּי בֵּין הַחֲכָמִים, וְלֹא מָצָאתִי לַגּוּף טוֹב מִשְּׁתִיקָה], וְלָזֶה רוֹמֵז הָרִמּוֹן שֶׁאֵצֶל הַפַּעֲמֹן, הַיְנוּ כְּרִמּוֹן, שֶׁאֵין נִשְׁמָע מִמֶּנּוּ שׁוּם קוֹל. וְאִם מִתְנַהֵג בְּאֹפֶן זֶה, הִבְטִיחָה לָנוּ הַתּוֹרָה (שמות כ"ח ל"ה): "וְנִשְׁמַע קוֹלוֹ בְּבֹאוֹ אֶל הַקֹּדֶשׁ", הַיְנוּ שֶׁתִּתְקַבֵּל לְמַעְלָה קוֹל תְּפִלָּתוֹ וְתוֹרָתוֹ. מַה שֶּׁאֵין כֵּן אִם אֵינוֹ שׁוֹמֵר אֶת כֹּחַ דִּבּוּרוֹ וּמְעָרֵב בְּדִבּוּרוֹ לָשׁוֹן הָרָע וּרְכִילוּת וְכַדּוֹמֶה, אָז מְטַמְּאִין הַדִּבּוּרִים הָאֲסוּרִים אֶת דִּבְרֵי הַקְּדֻשָּׁה שֶׁלּוֹ, וְלֹא יִתְקַבְּלוּ לְמַעְלָה, וְכַנִּזְכָּר לְעֵיל בְּפֶרֶק א'.
שאל רבBookmarkShareCopy