וְשִׁבַּצְתָּ֙ הַכְּתֹ֣נֶת שֵׁ֔שׁ וְעָשִׂ֖יתָ מִצְנֶ֣פֶת שֵׁ֑שׁ וְאַבְנֵ֥ט תַּעֲשֶׂ֖ה מַעֲשֵׂ֥ה רֹקֵֽם׃
שני לוחות הברית
ארבע פרשיות הם ד' אותיות שם יהו"ה כמבואר בתיקונים, ומשם יהו"ה נמשכות המרכבות וההשתלשלות שהם שלשה והם ארבעה כמו שיתבאר. וכן בתפילין שני שיני"ן אחד של ג' ראשים ואחד של ד' ראשים, וסימנם (שמות כח, לט) ושבצת (את) הכתנת שש ועשית מצנפת שש, רז"ל אמרו (זבחים יט, א) מקום היה במצחו של כהן בין המצנפת להציץ ששם היה מניח תפילין, ותיבת ש"ש מורה על שני שיני"ן:
מעלות המדות
בני, צאו וראו כמה מעלת הצניעות לאשה, שכך אמרו חז"ל כל כלה שצנועה זוכה ויוצא ממנה מלכים ונביאים, מנלן מתמר, דכתיב ויראה יהודה וגו', ומשום שכסתה פניה בבית חמיה, ולא הכיר בה יהודה כשבא לידי אותה מעשה, וכסבור שהיא זונה, זכתה ויצאה ממנה מלכים ונביאים, מלכים מדוד ונביאים מאמוץ. ואמרו חז"ל כשהאשה מצנעת עצמה בתוך ביתה, ראויה להנשא לכהן גדול, ולהעמיד ממנה כהנים גדולים, שנאמר (תהלים מה, יד) כל כבודה בת מלך פנימה ממשבצות זהב לבושה, כלומר אם יושבת בכבוד לפנים בצניעות ראויה להנשא לכהן גדול, דכתיב (שמות כח, לט) ושבצת את הכתונת שש. גדולה היא מדת הצניעות לנשים ואפילו בתוך ביתם, שכך אמרו חז"ל ז' בנים היו לקמחית וכולם שמשו בכהונה גדולה, נכנסו חכמים אצלה ואמרו, אמרי לנו מה מעשים טובים יש בידיך, אמרה להם העבודה אם ראו קורות ביתי שערות ראשי, אמרו לה, כל קמחא קמחן, וקמחא דקמחית סולתא, וקראו עליה הפסוק הזה, (תהלים מה, יד) כל כבודה בת מלך פנימה וגו'.