וְעַתָּה֙ הַנִּ֣יחָה לִּ֔י וְיִֽחַר־אַפִּ֥י בָהֶ֖ם וַאֲכַלֵּ֑ם וְאֶֽעֱשֶׂ֥ה אוֹתְךָ֖ לְג֥וֹי גָּדֽוֹל׃
שני לוחות הברית
וקרוב לזה נראה לפרש בענין אחר, כי ידוע (תנחומא תשא כא) ישראל לא חטאו רק על ידי הערב רב, ואמר הקב"ה למשה (שמות לב, ז) לך רד כי שחת עמך, ערב רב אשר קבלת. וכשאמר ואכלה אותם, עמד בתפלה (שם יא) ויחל וגו' למה ה' יחרה אפך בעמך, דהיינו ישראל. בשלמא עמי ערב רב ניחא, אכן בעמך למה ה' יחרה אפך. והודה לו הקב"ה. וזהו שאמר (שם יד) וינחם ה' על הרעה אשר דבר לעשות לעמו ישראל, הרי ישראל עם ה', ולא זו שהם עם ה' אלא חתומים בחותם אל כמו יעקב (בראשית לג, כ) ויקרא לו אל אלהי ישראל, ופירשו (מגילה יח, א) אל אלהי ישראל קראו אל. ומשה נקרא אלהים, וכל זה הדביקות באמצעית התורה שפסקה זוהמת הנחש כשעמדו בהר סיני (שבת קמו, א):