מוסר על תהילים ה:ד

עוד שם (נדה יג, ב), אמר רבי יודא המקשה עצמו לדעת יהא בנידוי. ולימא מר אסור, משום דקא מגרי יצר הרע אנפשיה. א"ר אמי נקרא משומד, שכן דרכו של יצר הרע, היום אומר לו עשה כך, ולמחר אומר לו לך ועבוד עבודה זרה והולך ועובד. איבעית אימא דאמר ר' אמי כל המביא עצמו לידי הרהור אין מכניסין אותו במחיצתו של הקב"ה, כתיב הכא (בראשית לח, י) וירע בעיני ה', וכתיב התם (תהלים ה, ד) לא אל חפץ רשע אתה לא יגורך רע, עד כאן:

"ה' בֹּקֶר תִּשְׁמַע קוֹלִי". וְקָשֶׁה: וְכִי בַּבֹּקֶר שׁוֹמֵעַ ה' קוֹל הַמִּתְפַּלְּלִים? וַהֲלֹא בְּכָל עֵת וְשָׁעָה שֶׁקּוֹרְאִים אֵלָיו הוּא שׁוֹמֵעַ קוֹלֵנוּ וּמַאֲזִין תְפִלָּתֵנוּ?! אָכֵן הָעִנְיָן הוּא כָּךְ, כִּי בִּשְׁאָר הָעִתִּים כְּשֶׁבְּנֵי אָדָם מִתְפַּלְּלִים, מְעַיְּנִים בַּתְּפִלָּה אִם הִיא רְאוּיָה לְהִתְקַבֵּל מֵחֲמַת מַעֲשִׂים שֶׁל אָדָם אוֹ לָאו; מַה שֶּׁאֵין כֵּן הַמִּתְפַּלֵּל בַּבֹּקֶר, כִּדְאִיתָא בְּזֹהַר בָּלָק: רַבִּי אֶלִיעֶזֶר וְרַבִּי אַבָּא וּשְׁאָר חַבְרַיָּא עִמֵּיהּ הֲווּ אָזְלֵי בְּאוֹרְחָא. פָּתַח רַבִּי אֶלְעָזָר וְאָמַר: "ה' בֹּקֶר תִּשְׁמַע קוֹלִי".