מוסר על תהילים ה:ז

וְזֶה דְּבַר כַּת הַחֲנֵפִים. עִנְיַן הַכַּת הַזֹּאת נֶחְלָק לְתִשְׁעָה חֲלָקִים – הַחֵלֶק הָרִאשׁוֹן – הֶחָנֵף אֲשֶׁר הִכִּיר אוֹ רָאָה אוֹ יָדָע כִּי יֵשׁ עָוֶל בְּכַף חֲבֵרוֹ וְכִי הֶחֱזִיק בְּתַרְמִית. אוֹ כִּי חָטָא אִישׁ לְאִישׁ בְּלָשׁוֹן הָרַע אוֹ בְּאוֹנָאַת דְּבָרִים. וְיַחֲלִיק לוֹ לָשׁוֹן הָרַע [לאמר] לֹא פָּעַלְתָּ אָוֶן. הַמְעַט מִמֶּנּוּ עֲוֹן הַנִּמְנָע מִן הַתּוֹכָחָה. שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא י"ט:י"ז) הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ אֶת עֲמִיתֶךָ וְלֹא תִשָּׂא עָלָיו חֵטְא. וְיוֹסֵף לַחֲטוֹא עַל אָמְרוֹ לֹא חָטָאתָ. כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר (ירמיהו כ"ג:י"ד) וְחִזְּקוּ יְדֵי מְרֵעִים. וְהִנֵּה זֶה בְּיַד הֶחָנֵף הָאֱוִיל עָוֹן פְּלִילִי. כִּי לֹא יְקַנֵּא לָאֱמֶת. אֲבָל יַעֲזֹר אַחֲרֵי הַשֶּׁקֶר. וְיֹאמַר לָרַע טוֹב. וְיָשֵׂם חֹשֶׁךְ לְאוֹר. גַּם נָתַן מִכְשׁוֹל לִפְנֵי הַחוֹטֵא מִשְּׁנֵי פָּנִים. הָאֶחָד. כִּי אֵינוֹ נִחָם עַל רָעָתוֹ. וְהַשֵּׁנִי. כִּי יִשְׁנֶה בְּאִוַּלְתּוֹ בְּיוֹם מָחָר. כִּי הִלֵּל רָשָׁע הֶחָנֵף אוֹתוֹ עַל תַּאֲוַת נַפְשׁוֹ. מִלְּבַד כִּי יִשָּׂא עֹנֶשׁ עַל הַנֶּזֶק אֲשֶׁר הִזִּיק לַאֲשֶׁר אָשַׁם לוֹ הַחוֹטֵא עַל צַדְּקוֹ מִי אֲשֶׁר חָטָא לוֹ. מִלְּבַד כִּי יֵעָנֵשׁ עַל דְּבַר שֶׁקֶר. שֶׁנֶּאֱמַר (תהילים ה':ז') תְּאַבֵּד דּוֹבְרֵי כָזָב. וְנֶאֱמַר (משלי י"ז:ט"ו) מַצְדִּיק רָשָׁע וּמַרְשִׁיעַ צַדִּיק תּוֹעֲבַת ה' גַּם שְׁנֵיהֶם. כָּל שֶׁכֵּן אִם הָעָוֶל אֲשֶׁר בְּכַף רָשָׁע חֲבֵרוֹ גָּלוּי לָרַבִּים. כִּי בֶּאֱמֹר אֵלָיו הֶחָנֵף לִפְנֵי בְּנֵי אָדָם זַךְ אַתָּה בְּלִי פָשַׁע. חִלֵּל וּבִזָּה דָּת וָדִין.