מוסר על תהילים ו:ו

וְהִנֵּה אֲנָשִׁים צַדִּיקִים וִישָׁרִים בְּלִבּוֹתָם. שְׁאָגָה לָהֶם כַּלָּבִיא תָּמִיד בְּמַחְשְׁבוֹתָם. וְיִנְהֲמוּ עַל חֲטָאֵיהֶם כְּנַהֲמַת יָם. וְעַל אֲשֶׁר קָצוֹר קָצְרָה יָדָם מֵעֲבוֹדַת הַשֵּׁם. כִּי עַל זֶה יִפְשַׁע גֶּבֶר וְהִרְבָּה אַשְׁמָה כְּמוֹ עַל הָעֲבֵרוֹת הַחֲמוּרוֹת. כָּעִנְיָן שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה וִתֵּר הקב"ה עַל גִּלּוּי עֲרָיוֹת וְעַל שְׁפִיכוּת דָּמִים וְלֹא וִתֵּר לַעֲוֹן בִּטּוּל תּוֹרָה. אַף כִּי מָלְאוּ רַע הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר עִקַּר מַחְשְׁבוֹתֵיהֶם וּמַעֲשֵׂיהֶם עַל חֶפְצֵי גּוּפָם וְהַבְלֵי זְמַנָּם. וּבְסוֹד הַיִּרְאָה אַל תָּבֹא נַפְשָׁם. וּלְהִשְׁתּוֹנֵן כִּלְיוֹתָם עָלֶיהָ אַל תֵּחַד כְּבוֹדָם בְּמַשְׂכִּיּוֹת לְבָבָם וְחַדְרָם וּמַשְׂכִּיֹּתָם לְעִתִּים מְזֻמָּנִים. וְלֹא יִתְּנוּ חֵלֶק לַתּוֹרָה בְּעִסְקֵיהֶם. וּמִקֶּרֶב לִבָּם אָבַד חֶשְׁבּוֹן עַל נַפְשָׁם. כִּי גוֹי אֹבַד עֵצוֹת הֵמָּה. וְכַמָּה הֵם בְּמַדְרֵגָה תַּחְתּוֹנָה. וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בֶּן שִׁשִּׁים שָׁנָה לַזִּקְנָה בֶּן שִׁבְעִים לַשֵּׂיבָה בֶּן שְׁמֹנִים לַגְּבוּרָה בֶּן תִּשְׁעִים לָשׂוּחַ בֶּן מֵאָה כְּאִלּוּ מֵת וְעָבַר וּבָטֵל מִן הָעוֹלָם. וְהָיְתָה כַּוָּנָתָם זַ"ל בַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה לְהַזְהִיר עַל הַתְּשׁוּבָה. וְשֶׁיַּחְשֹׁב הָאָדָם עַל קִצּוֹ בְּהַגִּיעוֹ לִימֵי הַזִּקְנָה. אִם לֹא זָכָה לַעֲשׂוֹת כֵּן בִּימֵי בְּחוּרוֹתָיו. וְאַחֲרֵי כִּי קָרוֹב לָבֹא עִתּוֹ יַעֲזֹב חֶפְצֵי הַגּוּף וְתַאֲווֹתָיו וִיתַקֵּן נַפְשׁוֹ. וּבְהַגִּיעַ לִימֵי הַשֵּׂיבָה יוֹסִיף לְגָרֵשׁ מִלִּבּוֹ עִנְיַן הָעוֹלָם. וּלְפִי מִעוּט הַשָּׁנִים הַבָּאוֹת יַמְעִיט בְּעֵסֶק הָעוֹלָם וְיִתְיַחֵד תָּמִיד לְהִתְבּוֹנֵן בְּיִרְאַת הַשֵּׁם. וְלַחְשֹׁב עִם נַפְשׁוֹ וּלְתַקֵּן מִדּוֹתָיו. וּלְבַקֵּשׁ תּוֹרָה וּמִצְוֹת. וּמָה שֶׁאָמְרוּ בֶּן תִּשְׁעִים לָשׂוּחַ הוּא מִלְּשׁוֹן (תהילים ק"ב:א') יִשְׁפֹּךְ שִׂיחוֹ (בראשית כ"ד:ס"ג) לָשׂוּחַ בַּשָּׂדֶה. כְּמוֹ שֶׁפֵּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה יִצְחָק תִּקֵּן תְּפִלַּת הַמִּנְחָה שֶׁנֶּאֱמַר וַיֵּצֵא יִצְחָק לָשׂוּחַ בַּשָּׂדֶה. כִּי אַחֲרֵי שֶׁהִגִּיעַ לְתִשְׁעִים רָאוּי לוֹ לִהְיוֹת כָּל עִסְקוֹ בִּתְפִלּוֹת וּבִתְהִלּוֹת הַשֵּׁם וְלָשִׂיחַ בְּנִפְלְאוֹתָיו. וְדִבֵּר שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ עָלָיו הַשָּׁלוֹם בְּעִנְיַן יְמֵי הַזִּקְנָה שֶׁלֹּא יִתְעַצֵּל הָאָדָם בָּהֶם מֵעֲבוֹדַת הש"י וְאָמַר (קהלת י"א:ו') בַּבֹּקֶר זְרַע אֶת זַרְעֶךָ וְלָעֶרֶב אַל תַּנַּח יָדֶךָ כִּי אֵינְךָ יוֹדֵעַ אֵי זֶה יִכְשָׁר הֲזֶה אוֹ זֶה וְאִם שְׁנֵיהֶם כְּאֶחָד טוֹבִים. הִמְשִׁיל יְמֵי הַיַּלְדוּת וְהַשַּׁחֲרוּת לַבֹּקֶר וִימֵי הַזְּקֵנָה לָעֶרֶב. וְהַזֶּרַע דֶּרֶךְ מָשָׁל לְבָנִים וְתַלְמִידִים. כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה נָשָׂא אִשָּׁה בְּיַלְדוּתוֹ יִשָּׂא אִשָּׁה בְּזִקְנוּתוֹ הֶעֱמִיד תַּלְמִידִים בְּיַלְדוּתוֹ יַעֲמִיד תַּלְמִידִים בְּזִקְנוּתוֹ. כִּי אוּלַי יַצְלִיחוּ בְּנֵי הַזְּקוּנִים בַּתּוֹרָה וּבַמִּצְוֹת מִבְּנֵי הַנְּעוּרִים. וְכֵן הַתַּלְמִידִים אֲשֶׁר יַעֲמִיד בְּזִקְנוּתוֹ אוּלַי יַצְלִיחוּ מִן הָרִאשׁוֹנִים אוֹ יִהְיוּ כְּאֶחָד טוֹבִים. אַחֲרֵי כֵן אָמַר (קהלת י"א:ז') וּמָתוֹק הָאוֹר וְטוֹב לַעֵינַיִם לִרְאוֹת אֶת הַשָּׁמֶשׁ. פֵּרוּשׁוֹ – חָזַר לְדַבֵּר עַל יְמֵי הַזִּקְנָה שֶׁהִמְשִׁיל אוֹתָם לָעֶרֶב. וּמִפְּנֵי כִּי הַזָּקֵן לֹא יִטְעַם אֶת אֲשֶׁר יֹאכַל וְאֶת אֲשֶׁר יִשְׁתֶּה כְּדִבְרֵי בַּרְזִלַּי הַגִּלְעָדִי. אָמַר כִּי יֵשׁ לוֹ לַזָּקֵן לֵהָנוֹת בִּמְאוֹר הַשֶּׁמֶשׁ וְאַל תִּקְצַר נַפְשׁוֹ עָלָיו. כִּי קֹצֶר נֶפֶשׁ מוֹנֵעַ אֶת הָאָדָם מִמְּלֶאכֶת שָׁמַיִם. וְיֶעֱרַב לוֹ הָאוֹר כַּאֲשֶׁר יַעַרְכֶנּוּ לְעֻמַּת יְמֵי הַחֹשֶׁךְ הַבָּאִים. כַּאֲשֶׁר יַזְכִּיר בַּמִּקְרָא אֲשֶׁר לְמַטָּה מִזֶּה (קהלת י"א:ח') כִּי אִם שָׁנִים הַרְבֵּה יִחְיֶה הָאָדָם בְּכֻלָּם יִשְׂמָח וְיִזְכֹּר אֶת יְמֵי הַחֹשֶׁךְ כִּי הַרְבֵּה יִהְיוּ כָּל שֶׁבָּא הָבֶל. פֵּרוּשׁ גַּם כִּי יַזְקִין הָאָדָם מְאוֹד אַל יִהְיֶה עַל עַצְמוֹ לְמַשָּׂא. אַךְ בְּכָל שְׁנוֹתָיו יִשְׂמַח לְמַעַן לֹא יְאַבֵּד אַחַת מִשְּׁנוֹתָיו וְלֹא יִשְׁבֹּת מֵעֲבוֹדַת הַבּוֹרֵא. וְיִזְכּוֹר יְמֵי הַחֹשֶׁךְ כִּי הַרְבֵּה יִהְיוּ וְאָז לֹא יוּכַל לַעֲבֹד עֲבוֹדָה כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר (תהילים ו':ו') בִּשְׁאוֹל מִי יוֹדֶה לָּךְ. וְהַצַּדִּיקִים מִתְגַּבְּרִים בְּזִקְנוּתָם וְיֶאֶזְרוּ חַיִל וְיַחֲלִיפוּ כֹּחַ לַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה תַּלְמִידֵי חֲכָמִים כָּל זְמַן שֶׁמַּזְקִינִין חָכְמָה מִתּוֹסֶפֶת בָּהֶם. וְנֶאֱמַר (תהילים צ"ב:ט"ו) עוֹד יְנוּבוּן בְּשֵׂיבָה דְּשֵׁנִים וְרַעֲנַנִּים יִהְיוּ. וְהִזְכִּיר לְמַעְלָה (תהילים צ"ב:י"ג-י"ד) צַדִּיק כַּתָּמָר יִפְרָח וְגוֹ' שְׁתוּלִים בְּבֵית ה' וְגוֹ' כִּי הַצַּדִּיקִים שְׁתוּלִים בְּבֵית ה' מִנְּעוּרֵיהֶם וּגְדֵלִים בְּבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת מִבְּחוּרֵיהֶם. כַּתָּמָר שֶׁיִּפְרַח וְכָאֶרֶז שֶׁגָּדֵל בַּלְּבָנוֹן. וְכֵן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה שְׁתוּלִים בְּבֵית ה' אֵלּוּ הַתִּינוֹקוֹת עַל דֶּרֶךְ מָה שֶׁכָּתוּב (תהילים קמ"ד:י"ב) אֲשֶׁר בָּנֵינוּ כִּנְטִעִים מְגֻדָּלִים בִּנְעוּרֵיהֶם. וְאָמַר אַחֲרֵי כֵן בְּדָבָר זֶה אֵינָם נִמְשָׁלִים לָאִילָנוֹת כִּי הָאִילָנוֹת בְּהַזְקִינָם לֹא יִתְּנוּ חֵילָם וְהַצַּדִּיקִים יְנוּבוּן בְּשֵׂיבָה. עוֹד אָמַר דָּוִד הַמֶּלֶךְ עָלָיו הַשָּׁלוֹם (תהילים ע"א:י"ח) וְגַם עַד זִקְנָה וְשֵׂיבָה אֱלֹהִים אַל תַּעַזְבֵנִי עַד אַגִּיד זְרוֹעֲךָ לְדוֹר לְכָל יָבֹא גְּבוּרָתֶךָ.

עד אמרו ואעפ"י שהתשובות האלו הם חלוקות, מקובלות הם לכל אחד ואחד כפי מעלתו בקדימה ואיחור. אבל העומד ברשעו אפילו ביום המיתה ונפטר בלא תשובה, זהו אפיקורס גמור ואינו מאמין ביום הדין, ומשחית גופו ונפשו להכעיס ונדון בגיהנם לדורי דורות. ועל כן הזהיר שלמה בחכמתו ואמר (קהלת ט, י) כל אשר תמצא ידך לעשות בכחך עשה כי אין מעשה וחשבון ודעת וחכמה בשאול אשר אתה הולך שמה. רצה לומר כל אשר תמצא לעשות בעולם הזה עשה, כלומר שתשוב בתשובה בכל זמן שתוכל להקדים יותר. והטוב שבהם כשתעמוד בכחך, כי אחר שיפטר אין תשובה ותקנה בשאול אם לא עשאה בחייו, כמו שנאמר (תהלים ו, ו) בשאול מי יודה לך. וכתיב (שם פח, ו) במתים חפשי. ולזה רמזו במסכת אבות (ד, טז) התקן עצמך בפרוזדור וכו', עד כאן לשונו לעניינינו, וקצרנו לשונו המצטרך אל כוונתינו, ודלגנו הבלתי מוכרח: