מוסר על תהילים ז:טו

לְאִישׁ אֲשֶׁר אֵלֶּה לוֹ אָנֹכִי הָרִיתִי עָמָל וָכָעַס:

וְכָל אָדָם צָרִיךְ לִקַּח רְאָיָה מִן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁהוּא מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים, וּבָחַר בָּנוּ מִכָּל עַם וְלָשׁוֹן וְקָרָא לָן 'בְּנִי בְּכוֹרִי יִשְׂרָאֵל', 'עַם סְגֻלָּה', 'עֲדַת יְשֻׁרוּן'. וְאִם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֵין עוֹשִׂין רְצוֹנוֹ שֶׁל מָקוֹם וְהוֹלְכִין אַחַר שְׁרִירוּת לִבָּם, וְתָמִיד עוֹסְקִין בְּמַשָּׂא וּמַתָּן וּבַהֲנָאוֹת הָעוֹלָם הַזֶּה — מַה יַּעֲשֶׂה הָאָדָם נַחַת רוּחַ בָּזֶה לְהַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ?! וְלֹא עוֹד אַף לִפְעָמִים הוּא מִתְפַּלֵּל וּמַנִּיחַ תְּפִלִּין וְצִיצִית וּמִתְפַּלֵּל בִּמְהִירוּת דֶּרֶךְ הַעֲבָרַת פֶּה, וּבְלִבּוֹ מַחֲשָׁבוֹת זָרוֹת, וְתֵכֶף אַחַר הַתְּפִלָּה הוּא לָהוּט אַחַר אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה, וְעַל אָדָם כָּזֶה אָמַר הַכָּתוּב: הָרָה עָמַל וְיָלַד שֶׁקֶר. וּפִתְאֹם הַמָּוֶת בָּא, וְאֵין צֵידָה וּמָזוֹן לְפָנָיו.