מוסר על תהילים ח:ב

מסירות נפש
חז״ל אומרים שבשעה שעלה משה למרום לקבל את התורה התנגדו לו מלאכי השרת וטענו כנגדו לפני הקדוש ברוך הוא: ״מה אנוש כי תזכרנו ובן אדם כי תפקדנו וכו׳ אשר תנה הודך על השמים״ (תהלים ח), עד שמשה התיירא שמא ישרפוהו בהבל שבפיהם והיה נאלץ לאחוז בכסא כבודו כדי להתגונן מפניהם. והנה לבסוף החזיר להם תשובה וניצח אותם עד ש״כל אחד ואחד נעשה לו אוהב ומסר לו דבר, שנאמר: ׳עלית למרום שבית שבי לקחת מתנות באדם׳״ (ראה שבת פח, פט).

ואני אוסיף נופך לדברים לבאר הפסוקים האחרים. ומתחלה אקדים הקדמה לעורר על איזה קושיות ולבארם. א' בענין מחלוקת המלאכים, כמו שכתוב (תהלים ח, ב) תנה הודך על השמים. בודאי היתה כוונתם ארוחניות התורה, דלא נתנה התורה הגשמיים למלאכי השרת כי אי אפשר, וא"כ מה היתה התשובה תורה מה כתיב בה כלום כו', יתקיים זה וזה, הרוחניות יתן למלאכים, והגשמיות לבני אדם. ויש לתרץ קושיא זו, כי התורה כולה שמותיו והיתה כתובה בצירוף אותיות בתיבות אחרות^הגה"הומכח זה הענין, מבואר אין מוקדם ומאוחר בתורה (פסחים ו, ב). דלפום ריהטא קשה, למה לא נכתבה בסדר קדימה ואיחור. אלא באמת היא כסדר לפי צירוף אותיות שהיה קודם שנתנה. וזה פירוש דבריהם אין מוקדם ומאוחר, כלומר אל תחשוב שיש קודם ואיחור ואינו כסדר, זה אינו. רק לא יש מוקדם ומאוחר והיא כסדר, לפי צירוף אותיותיה שכולו שמותיו, עד כאן הגה"ה:, ואלו הצירופי תיבות היו כולם שמות תורת השם כמו שכתב הרמב"ן בהקדמת פירושו על החומש. אחר כך צירף הקב"ה אותיות בתיבות האלו כמות שהיו לפנינו, להורות את התורה והמצות להיותה תורת האדם. אמנם עדיין צריכין אנו למודעי. עוד קשה, מה שאמרו תנה הודך על השמים, מי מוחה בידם, הלא התורה מונחת, מי שירצה יעסוק בה. וגם זה יש לתרץ במה שכתבתי, כי הם אינם נהנים מהתורה מסדר שהיא כתובה עתה, רק לפי מה שהיתה כתובה מקדם. עוד נתבונן בענין מציאות האש מעסק התורה, כמו שאמרו רז"ל (סוכה כח, א) על יונתן בן עוזיאל כל עוף הפורח עליו נשרף, וכדאיתא במדרש (ויק"ר טז, ד) צווארך בחרוזים (שה"ש א, י), בן עזאי יושב ודורש כו' וליהט אש סביבו כו', והיו הדברים שמחין כנתינתן מסיני. עוד יש חקירה לדעת, על מה זה רוב נתינת התורה היה ע"י אחיזה בגרים, משה רבינו ע"ה היה מתדבק ליתרו שהוא גר. אונקלוס הגר תירגם התורה בתורה שבעל פה. אמרו רז"ל (סנהדרין פו, א) סתם משנה ר' מאיר סתם ספרי כו' וכולה סתימאה ע"י רבי עקיבא, ור' עקיבא היה מגרים מסיסרא. וכן ר' מאיר מנירון קיסר (גיטין נו, א):

השיב להם הקב"ה, לקבל תורה בא. והענין, שע"י התורה יתקשר מרום מעלה עד המרכז התחתון, וזה לא יוכל להיות רק ע"י האדם שכלול מנשמה וגוף, והוצרך להתחיל היחוד מרום מעלה, על כן נשמתו מרום מעלה. והמלאכים לא הבינו תשובת הקב"ה על בוריה. ובקשו, תנה הודך על השמים (תהלים ח, ב):