מוסר על תהילים יט:יב

גַּֽם־עַ֭בְדְּךָ נִזְהָ֣ר בָּהֶ֑ם בְּ֝שָׁמְרָ֗ם עֵ֣קֶב רָֽב׃

כד הקמח

תרי"ג מצות הללו הם תרי"ג כללים. ועשרת הדברות הן הכלל העליון כמו שתאמר שם אדם הוא כלל לראובן שמעון לוי ויהודה גם לעמלקי גם לפלשתי גם לשבעים לשון. ואמנם שם גוף הוא כלל עליון ממנו שהוא כולל הגלגלים והכוכבים והיסודות וכל ברואי מטה היסודות והמתכות האילנות והעשבים הבהמות והחיות העופות והדגים והאדם. וידוע כי הוא משלמות התורה שכל המעמיק במצפוניה יראה בעין שכלו כי הכתובים אור נגה עליהם לפקוח עינים עורות. ויתבונן וישיג שהיא הכוללת כל החכמות וכל עניני העולם, וכמו שאמרו במסכת תענית (פ"ק דף ט) ההוא ינוקא דאשכחיה רבי יוחנן דקא גריס (משלי י״ט:ג׳) אולת אדם תסלף דרכו וגו' אמר מי איכא מידי בכתובי דלא רמיזא באורייתא כי האי גוונא והא כתיב (בראשית מ״ב:כ״ח) ויצא לבם ויחרדו איש אל אחיו וגו' על אחת כמה וכמה בעיקרי התורה ובגופי המצות שיש לומר כי בעשרת הדברות נכללו תרי"ג מצות אלו שהזכרנו אחת לאחת. תרי"ג מצות אלו עולמיות נצחיות הן ונוהגות לדורות אינן תלויות בזמן מן הזמנים, וזהו שאמר הכתוב בהן (דברים ל״ג:ד׳) מורשה קהלת יעקב כלשון האמור בא"י (שמות ו׳:ח׳) ונתתי אותה לכם מורשה אני ה'. וכתיב בה (דברים י״א:כ״א) כימי השמים על הארץ. ועוד ראיה מה שאמרו רז"ל, רמ"ח מצות עשה כמנין איבריו של אדם כאלו אומר לו כל אבר ואבר שבו עשה בי מצוה פלונית, שס"ה מצות לא תעשה כמנין ימות החמה כאילו אומר לו יום ויום אל תעבור בי עבירה פלונית, וזו ראיה כי זה המספר לא יחסר לעד שאם כן היה המספר חסר הזמן שיושלם בו חיוב המצוה ולא היה המאמר שלם אלא בזמן מוגבל, כן כתב הרמב"ם ז"ל, וע"כ יש להאמין כי תרי"ג מצות הללו נצחיות. וידוע כי כל המשמרן יש לו זכות גדול הוא שאמר דוד עליו השלום (תהילים י״ט:י״ב) בשמרם עקב רב. וכתיב (שם לח) מה רב טובך אשר צפנת ליראיך וגו':
שאל רבBookmarkShareCopy

שערי תשובה

עוֹד אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה כִּי טוֹבִים דֹּדֶיךָ מִיָּיִן חֲבִיבִים דִּבְרֵי סוֹפְרִים יוֹתֵר מִיֵּינָהּ שֶׁל תּוֹרָה. וַאֲנַחְנוּ צְרִיכִים לְפָרֵשׁ גַּם אֶת זֶה. יָדֹעַ תֵּדַע כִּי יִרְאַת ה' יְסוֹד הַמִּצְוֹת שֶׁנֶּאֱמַר (דברים י"ב:ט"ו) וְעַתָּה יִשְׂרָאֵל מָה ה' אֱלֹהֶיךָ שֹׁאֵל מֵעִמָּךְ כִּי אִם לְיִרְאָה אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ. וּבָזֶה יִרְצֶה ה' אֶת בְּרוּאָיו כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (תהילים קמ"ז:י'-י"א) רוֹצֶה ה' אֶת יְרֵאָיו. וְתַקָּנוֹת חֲכָמִים וְגִדְרֵיהֶם יְסוֹד לְדֶרֶךְ הַיִּרְאָה. כִּי יַעֲשֶׂה גָּדֵר וְהַרְחָקָה פֶּן תִּגַּע יַד אָדָם בְּאִסּוּר הַתּוֹרָה. כְּבַעַל הַשָּׂדֶה אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה גָּדֵר לְשָׂדֵהוּ מֵאֲשֶׁר יָקָר בְּעֵינָיו כִּי יָרֵא פֶּן יִכָּנְסוּ בּוֹ בְּנֵי אָדָם וְהָיָה לְמִשְׁלַח שׁוֹר וּלְמִרְמַס שֶׂה. כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא י"ח:ל') וּשְׁמַרְתֶּם אֶת מִשְׁמַרְתִּי. עֲשׂוּ מִשְׁמֶרֶת לְמִשְׁמַרְתִּי. וְרֹב הַזְּהִירוּת וְהַגָּדֵר וְהַרְחָקָה מִן הָאִסּוּר הֲלֹא זֶה מֵעִקְּרֵי הַמּוֹרָא. וְהַמַּרְבֶּה לְהִזָּהֵר יַגִּיעַ אֶל הַשָּׂכָר הַגָּדוֹל כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר (תהילים י"ט:י"ב) גַּם עַבְדְּךָ נִזְהָר בָּהֶם בְּשָׁמְרָם עֵקֶב רָב. עַל כֵּן אָמְרוּ חֲבִיבִין דִּבְרֵי סוֹפְרִים יוֹתֵר מִיֵּינָהּ שֶׁל תּוֹרָה. כִּי גִּדְרֵיהֶם וּגְזֵרוֹתָם מֵעִקְּרֵי הַיִּרְאָה. וּמִצְוַת הַיִּרְאָה שָׂכָר הַרְבֵּה כְּנֶגֶד מִצְוֹת רַבּוֹת כִּי הִיא הַיְּסוֹד לָהֶם. וְהַדֻּגְמָא לַדָּבָר כִּי הַנִּזְהָר מֵהִתְיַחֵד עִם אִשָּׁה מִפַּחְדּוֹ פֶּן יִכָּשֵׁל בְּעָוֹן וְכַאֲשֶׁר גָּזְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה. הֲלֹא זֶה מֵאֲשֶׁר זָרָח עַל נַפְשׁוֹ אוֹר יִרְאַת אֱלֹקִים ית'.
שאל רבBookmarkShareCopy

שני לוחות הברית

וקרוב לענין זה כתב הר"ן בדרשותיו ענין יסורין של אהבה, שהענין מכח יסורין אז נכנע החומר ונתגבר כח השכל ונזדכך החומר. ותורה שבעל פה היא יסורין של אהבה. וזהו רמז התנא (אבות ב, ב) כל תורה שאין עמה מלאכה סופה בטלה, התלמוד נחלק לב' חלקים, חלק א' הוא היגיעה העצומה, שמכח שכלו ועומק פלפולו ממציא דבר מדבר. חלק הב' הנקרא בפי הפוסקים סוגיין דעלמא, שדרך ארץ העולם לפסוק כן ואין צריך לזה יגיעה רבה. וחלק א' נקרא מלאכה. ולזה אמר כל תורה שאין עמה מלאכה, רצה לומר שאינו לומד רק התורה הקלה ולא המלאכה, סופה בטלה וגוררת עון. וזה יתבאר על פי מה שכתב ר"י פדואה בדרשותיו על פסוק (תהלים יט, יב) גם עבדך נזהר בהם בשמרם עקב רב, מלשון אור בהיר וזהיר, והוא בהתשת חומרו לתורה אז מזדכך גופו להיותו נזהר ומאיר. וזהו שכתוב (דניאל יב, ג) והמשכילים יזהירו. רצה לומר ינהרו כזוהר הרקיע באופן שיתהפך גופו להיות כמו שהיה אדם הראשון עקב רב, שיזכה לגדולה קודם שחטא שהיה מזהיר תפוח עקיבו היה מכהה גלגל חמה, וזהו כזוהר הרקיע. וזהו בשמרם עקב רב, שיזכה לגדולה דעקב הנ"ל:
שאל רבBookmarkShareCopy