מוסר על תהילים כא:ה

חַיִּ֤ים ׀ שָׁאַ֣ל מִ֭מְּךָ נָתַ֣תָּה לּ֑וֹ אֹ֥רֶךְ יָ֝מִ֗ים עוֹלָ֥ם וָעֶֽד׃

שני לוחות הברית

וזהו הענין שנתן יעקב עם בנו יוסף משנותיו לדוד המלך ע"ה כמו שביאר בזוהר פרשת וישלח (ח"א קסח, א), כי ע' שנים של דוד המלך ע"ה היו ממה שנחסרו מהאבות, וזה לשון הזוהר (ח"א קסח, א), ר"ש אמר, הא אתמר דדוד מלכא ער לא הוה לא הוו ליה חיים כלל בר דאדם קדמאה יהב ליה שבעין שנין מדיליה, וכד הוה קיומיה דהוד מלכא שבעון שנין הוו, וקיומא דאדם קדמאה אלף שנין חסר שבעין. אשתכחו בהני אלף שנין קדמאה אדם הראשון, ודוד מלכא פתח ואמר (תהלים כא, ה) חיים שאל ממך נתת לו אורך ימים עולם ועד. חיים שאל ממך, דא דוד מלכא, דהא כד ברא קב"ה גנתא דעדן אטיל ביה נשמתא דדוד מלכא ואסתכל בי' וחמי דלית חיים מדיליה כלום, וקיימא קמיה כל יומא. כיון דברא אדם הראשון, אמר הא ודאי קיומי', ומאדם קדמאה הוא שבעין שנין דאתקיימי דוד מלכא בעלמא. תו אבהן שבקו לי' מחייהון כל חד וחד, אברהם שבק ליה, וכן יעקב ויוסף. יצחק לא שבק ליה כלום, בגין דדוד מלכא מסטרי' קא אתא:
שאל רבBookmarkShareCopy