תנ"ך ופרשנות
תנ"ך ופרשנות

Musar על תהילים כה:א

לְדָוִ֡ד אֵלֶ֥יךָ יְ֝הוָ֗ה נַפְשִׁ֥י אֶשָּֽׂא׃

כד הקמח

ועוד ממנין הבטחון שימסור אדם נפשו אל השי"ת ותהיה מחשבתו משוטטת תמיד בדבר זה אלו היו באים להרגו או שיעבור על התורה שהוא מוסר עצמו על המיתה ולא יעבור, ועז"א דוד ע"ה (תהילים כ״ה:א׳-ב׳) אליך ה' נפשי אשא, וכתיב (שם) אלהי בך בטחתי אל אבושה, כי המוסר הנפש בענין זה הוא מענין הבטחון, ומלת אשא מלשון (בראשית מ״ג:כ״ג) וישא משאות, וכתיב בדברי הימים (א כח) ויאמר המלך דוד לארנן לא כי קנה אקנה בכסף מלא כי לא אשא אשר לך לה' והעלות עולה חנם, והכוונה לומר שיקריב נפשו במחשבתו מנחה להשי"ת שאלו היה בא לידי כך היה מוסר נפשו על קדוש ה' יתברך, וכן אמר דוד ע"ה (תהילים מ״ד:כ״ג) כי עליך הורגנו כל היום ואין אדם יכול כי אם פעם אחת אבל כל שעה ושעה שהוא מחשב בדבר זה יש לו שכר עצום ועיקר רב ולכך אמר כל היום כי זה לענין השכר והגמול כאלו נהרג הרבה פעמים בכל יום, וכן אמרו במדרש תהלים (שם עט) אם הרגם ודרשוהו ושבו ושחרו אל אפי' הורג אותנו לו אנחנו מקוים ולו אנו דורשים ואליו אנחנו משחרים הוי ושבו ושחרו אל, ומכללי מסירת הנפש הוא שיחשוב בדעתו כי כל מעשה השי"ת לטובה וכמו שאז"ל כל דעבדין מן שמיא לטב ושיקבל כל הבא עליו מאהבה ושיתלה בטחונו בשמו ית' בכל עת ובכל שעה אם עשיר אם עני, כי אם איש עני הוא ובביתו אין לחם ואין שמלה יבטח בשם יתעלה שהוא פותח את ידו ומשביע לכל חי רצון שיתן לו מזונותיו ומחייתו ולא יחסר לחם ושמלה כי האדון אשר יצר העליונים והשפלים והוא זן ומפרנס העליונים במזון הרוחני והשפלים במזון גופני ראוי לבטוח בו שיזון גם אותו ויזמין לו פרנסתו הוא שכתוב (ישעיהו כ״ו:ג׳-ד׳) בטח בה' עדי עד כי ביה ה' צור עולמים. יאמר ראוי לכם שתבטחו באדון זה שכל העולם כולו העליונים והשפלים ברא בשתי אותיות משמו מזה תוכלו להכיר את כבודו ואת גדלו וכח שמו השלם וכיון שכן חייבין אתם מדרך השכל לבטוח בו. ועוד יצטרך האדם שיתבונן כי האדון הזן ומפרנס כמה ראמים וכמה מיני חיות שבמדבר שאין להם שכל ודעה ואין ההשגחה בהם אלא בכלל לקיום המין אף כי יזון ויפרנס האדם שבראו לעבודתו ונפח בו נשמה אצולה מרוח קדשו וההשגחה בו פרטית. ואם איש עשיר הוא יש לו לבטוח בשם ית' שמסר העושר בידו והפקידו לו ובכל שעה ושעה שהוא נהנה מעשרו קבל זה מתנה מהשם יתעלה וחסד מאתו שהרי יודע לו שאין לו מאומה בעשרו ואף אם עלה למלכות דוד ושלמה אין העושר ההוא אלא מאתו יתברך כי כן אמר (חגי ב׳:ח׳) לי הכסף ולי הזהב אמר ה' צבאות, וכתיב (דברי הימים א כ״ט:י״ב) והעושר והכבוד מלפניך. וכבר ידעת כי דוד המלך ע"ה אשר הכין לעבודת בהמ"ק מאה אלף ככר זהב ואלף אלפים ככרי כסף הוא בעצמו הודה שלא היה לו כלום בעשרו וקרא את עצמו עני והוא אמרו (שם כב) והנה בעניי הכינותי לבית ה' ככרים זהב מאה אלף וכסף אלף אלפים ככרים ולנחשת ולברזל אין משקל. והודה ואמר מי אני ומי עמי נעצר פח להתנדב כזאת (שם כט) כי ממך הכל ומידך נתנו לך:
Ask RabbiBookmarkShareCopy

שני לוחות הברית

נחזור לענין, אחוז בכס"א, זכה לדביקות אנכי דפתח בא' סוד א דאהי"ה. וזהו א דויקרא ה' אל משה (ויקרא א, א), והקטין אותם משה לרוב ענוותנותו ואמר אדם כי יקריב, כי סוד הקרבן סוד העבודה עבד ה', כי הוא ריח ניחוח לה' בסוד עושה נחת רוח ליוצרו שפירשתי למעלה מעלת בני עליה, ובסוף מעשי העבודה אדם מקריב רוחניותיו בסוד שנעשה מרכבה ומתדבק רוחניותו, וזהו אדם כי יקריב, את עצמו. והוא צלם אלהים יאסוף נפשו ורוח בדביקותו למעלה בסוד (תהלים כה, א) אליך ה' נפשי אשא, וזה מראה בקרבן דם הוא הנפש למטה, ומתודה ועושה תשובה. על כן פעולת קרבן נקראת עבודה, כי זהו בחינת עבד שפירשתי, ולא נזכר בקרבן רק שם ידו"ד כדפירשתי סוד עבד ידו"ד, וק"ל:
Ask RabbiBookmarkShareCopy

קב הישר

וְעַתָּה נְבָאֵר מֵעִנְיַן כַּוָּנוֹת הַתְּפִלָּה בַּזֹּהַר פָּרָשַׁת בָּלָק: יָדוּעַ, כִּי דָּוִד הַמֶּלֶךְ עָלָיו הַשָּׁלוֹם הָיָה נְעִים זְמִירוֹת וּבַעַל תְּפִלּוֹת. וְיֵשׁ לָנוּ לִלְמֹד סֵדֶר וְעִנְיַן תְּפִלָּה מִמֶּנּוּ. מָצִינוּ, לִפְעָמִים הִכְנִיס עַצְמוֹ לְכִתּוֹת שֶׁל עֲנִיִּים, כְּמוֹ שֶׁאָמַר (תְּהִלִּים פו, א): "הַטֶּה ה' אָזְנְךָ, עֲנֵנִי, כִּי עָנִי וְאֶבְיוֹן אָנִי". וְלִפְעָמִים הִכְנִיס עַצְמוֹ לְכִתּוֹת שֶׁל הַחֲסִידִים, הֲדָא הוּא דִּכְתִיב (שָׁם פו, ב): "לְדָוִד, שָׁמְרָה נַפְשִׁי כִּי חָסִיד אָנִי". וְלִפְעָמִים הִכְנִיס עַצְמוֹ לְכִתּוֹת שֶׁל קְדוֹשִׁים, שֶׁמּוֹסְרִים נַפְשָׁם עַל קְדֻשַּׁת ה', הֲדָא הוּא דִּכְתִיב (שָׁם כה, א): "לְדָוִד אֵלֶיךָ ה' נַפְשִׁי אֶשָּׂא וְכוּ'".
Ask RabbiBookmarkShareCopy

שני לוחות הברית

וישבתם בטח, התעוררות מוסר המקיים (תהלים כה, א) אליך ה' נפשי אשא כמו שאמר הזוהר, וחושב כן בקבלת היחוד למסור נפשו וגופו בשביל ה', וכל שכן ממונו, וכן בכל מצוה ועבירה שבאה לידו מקדש השם, הוא קרבן, גם אם חישב לעשות כן למסור נפשו ומקבל עליו, נחשב כאלו היה בפועל. וכתב האלהי האר"י, ובתנאי שלא יהיה בו שום מום, דהיינו שמץ עבירה, כי מום בו לא ירצה. ויהיה עולה תמימה כיצחק אבינו (הג"ה, הסוד הוא עולה בסוד אליך ה' נפשי אשא אף שנשאר תמים חי) שחשוב כאלו נשחט ונשרף, מאחר שמסר עצמו, והוא תמים בלי מום ראוי לקרבן. על כן נרמז בפרשה זו עולת יצחק. אמר (שם יב, יג), השמר לך פן תעלה עולותיך בכל מקום אשר תראה. וכן ביצחק כתיב (בראשית כד, ו) השמר לך פן תשיב את בני שמה. ופירשו רז"ל (בר"ר סד, ג) כי הוא עולה תמימה. יהי רצון שנזכה אנן למדריגה זו אמן וכן יהי רצון:
Ask RabbiBookmarkShareCopy

קב הישר

בּוֹא וּרְאֵה מַה שֶּׁכָּתַב הַזֹּהַר פָּרָשַׁת לֶךְ: רַבִּי אֶלְעָזָר הֲוֵי אָזִיל לְרַבִּי חֲמוֹהִי, וַהֲוֵי אָזִיל עִמֵּיהּ רַבִּי חִיָּא וְרַבִּי יוֹסֵי וְרַבִּי חִזְקִיָּה. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: הָא חֲמִינָא, דְּאֵין הִתְעוֹרְרוּת מִלְּמַעְלָה אֶלָּא עַל יְדֵי הִתְעוֹרְרוּת דִּלְתַתָּא. וְהַכַּוָּנָה, לְהַתְחִיל בְּעִסְקֵי מִצְווֹת בְּחִבָּה, וְאָז תָּבוֹא הַשְּׁכִינָה לִפְרשׁ גַּדְפָהָא עֲלַיְהוּ. וַהֲוֵי עָסְקֵי בְּאוֹרַיְתָא, עַד דַּהֲוֵי אָזְלֵי, אַעְרַע בְּהוֹן רַבִּי יֵיסָא, וְחַד יְהוּדָאִי גַּבֵּיהּ. פָּתַח הַאי יְהוּדָאִי: לְדָוִד, אֵלֶיךָ ה' נַפְשִׁי אֶשָּׂא. אַמַּאי לֹא כְּתִיב: מִזְמוֹר לְדָוִד? אֶלָּא בְּגִין דַּרְגֵּיהּ קָאָמַר, שֶׁכַּוָּנָתוֹ הִיא לְהַעֲלוֹת נִשְׁמָתוֹ אֶל מְקוֹם קְדֻשָּׁה עֶלְיוֹנָה, אֲשֶׁר שָׁרְשׁוֹ מִשָּׁם. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר לְרַבִּי יֵיסָא: חֲמִינָא, דִּשְׁכִינְתָּא קָאָתִית וְאִתְחַבַּרְנָא וְכוּ'. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: מַה שְּׁמָךְ? אָמַר לֵיהּ: יוֹעֶזֶר. אָמַר לֵיהּ: יוֹעֶזֶר וֶאֱלִיעֶזֶר — חֲדָא מִלָּה הוּא. יָתְבוּ כַּחֲדָא גַּבֵּי חַד טִינָרָא וְחִדֵּשׁ הַאי יוֹעֶזֶר כַּמָּה חִדּוּשִׁין וְרָזִין דְּאוֹרַיְתָא. אָמַר לֵיהּ: מָה עֲבוֹדָתָךְ? אָמַר לֵיהּ: מַקְרֵי דַּרְדַּקֵּי אֲנָא בְּאַתְרָאִי, וְהַשְׁתָּא אָתָא רַבִּי יֵיסָא דִּכְפַר חָנָן לְדוּכְתִּי, וּסְלִיקוּ לִי הַנְּעָרִים מִגַּבָּאִי וְאוֹתִיבוּ לוֹן לְגַבֵּיהּ, וַהֲוֵי יַהֲבִין לִי בְּנֵי מָתָא אַגְרָא כְּהַאי זִמְנָא דְּדַרְדַּקֵּי הֲוֵי גַּבָּאִי וְאִסְתַּכַּלְנָא בְּנַפְשָׁאִי, דְּלָא אִתְחַזֵּי לִי לְאִתְהַנֵּי מִנַּיְהוּ לְמַגְנָא וַאֲגִירְנָא גָּרְמָאִי בַּהֲדֵי הַאי חַכִּים.
Ask RabbiBookmarkShareCopy

שני לוחות הברית

וכשיגיע עת קיצי לפטור מן העולם הזה ולשוב אליך, הריני מקבל המיתה באהבה. (תהלים כה, א) אליך ה' נפשי אשא. יהי רצון מלפניך ה' אלהי ואלהי אבותי, שתהיה מיתתי כפרה על כל עוונותי שבעולם מגדול ועד קטן, ותקבל נשמתי בשמחה כאשר תקחנו ממני ויום לכתי לפניך, רצה נא הליכתי ושלח מלאכי רחמים ויצאו נא לעומתי ושלום בואך יאמרו בקול אחד, בביאתי יביאוני לגן עדן ושם תהיה ישיבתי, ואתעדן בזיו אורך ימים ושים כבוד מנוחתי ואור גנוז (פי' הוא הנעימות הנצחי) לפניך יהי סתרי וסוכתי, ותחת צל כנפיך תנה לי את מחיצתי, שמע תחינתי חיש נא ישועתי, אל תעלם אזנך לרווחתי ולשוועתי, כי אתה אל ישועתי אשר בך הבטחתי. יהיו לרצון אמרי פי והגיון לבי לפניך יי צורי וגואלי (תהלים יט, טו):
Ask RabbiBookmarkShareCopy
פרק מלאפסוק הבא