מוסר על תהילים כה:ה

הַבִּטָּחוֹן הָרְבִיעִי, בְּעִנְיַן חִיּוּב הַלֵּב: שֶׁהָאָדָם מְיַחֵד לִבּוֹ בְּתַעֲנִית וּבִתְפִלָּה וּבִשְׁאָר הַמִּצְווֹת כֻּלָּם, וְנִמְנָע מִן הָעֲבֵרוֹת. וְצָרִיךְ שֶׁיֵּלֵךְ בְּכָל כּוֹחוֹ לְקַיֵּם הַמִּצְווֹת, וְיִתְפַּלֵּל בְּלֵב נֶאֱמָן וּבְמַחֲשָׁבָה נְקִיָּה, וּבְכַוָּנָה לִשְׁמוֹ הַגָּדוֹל. וּבָזֶה אָנוּ חַיָּבִים לִבְטֹחַ עָלָיו וּלְהִתְחַנֵּן אֵלָיו, לַעֲזֹר אוֹתָנוּ וּלְהוֹרוֹת לָנוּ הַדְּרָכִים הַיְּשָׁרִים, כְּמוֹ שֶׁאָמַר דָּוִד עָלָיו הַשָּׁלוֹם (תהלים כה ה): ״הַדְרִיכֵנִי בַּאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי״. וְאוֹמֵר (שם קיט לה): ״הַדְרִיכֵנִי בִּנְתִיב מִצְווֹתֶיךָ״; וְאוֹמֵר (שם פסוק ל): ״דֶּרֶךְ אֱמוּנָה בָּחָרְתִּי״. וְכָל זֶה רְאָיָה שֶׁהָיָה בּוֹחֵר בְּמַעֲשֵׂה הָעֲבוֹדָה. וְיִתְפַּלֵּל עַל שְׁנֵי דְּבָרִים: הָאֶחָד: לְחַזֵּק לִבּוֹ בְּיִחוּדוֹ בֵּאלֹהִים, וְשֶׁיַּרְחִיק מִלִּבּוֹ טִרְדַּת הָעוֹלָם הַזֶּה. וְהַשֵּׁנִי: לְחַזְּקוֹ בְּגוּפוֹ וְאֵיבָרָיו, שֶׁיּוּכַל לְהִתְחַזֵּק בַּמַּעֲשִׂים הַטּוֹבִים. וְזֶה מָה שֶׁאָמַר, שֶׁיַּצְלִיחֵהוּ בְּגוּפוֹ וּבְיִחוּד לִבּוֹ לֵאלֹהִים.