מוסר על תהילים כו:ג

וְעוֹד תּוֹעִיל חֲקִירַת עֹצֶם הֶעָוֹן לְכַסּוֹת כְּלִמָּה פָּנָיו בִּשְׁאֵלַת הַמְּחִילָה כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר (עזרא ט':ו') אֱלֹהַי בֹּשְׁתִּי וְנִכְלַמְתִּי לְהָרִים אֱלֹהַי פָּנַי אֵלֶיךָ. וְלַעֲטוֹת בּוּשָׁה עַל נַפְשׁוֹ לִפְנֵי הש"י אַחֲרֵי הַבִּטָּחוֹן בִּסְלִיחָתוֹ כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר (יחזקאל ט"ז:ס"ג) לְמַעַן תִּזְכְּרִי וָבֹשְׁתְּ בְּכַפְּרִי לָךְ לְכָל אֲשֶׁר עָשִׂית. וְלִהְיוֹת לְנֶגֶד עֵינָיו גְּדֻלַּת חֶסֶד הַכַּפָּרָה כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר (תהילים כ"ו:ג') כִּי חַסְדְּךָ לְנֶגֶד עֵינָי. וְהַמָּשָׁל בָּזֶה כִּי אִם חָטָא הָעֶבֶד לַאֲדוֹנָיו וּבָא לְהִכָּנַע לְפָנָיו. אֵין נַפְשׁוֹ אֶל הָעֶבֶד בִּלְתִּי אַחֲרֵי יְדִיעָתוֹ כֹּבֶד פִּשְׁעוֹ. וְאִם יְדַמֶּה בְּנַפְשׁוֹ כִּי הַחֵטְא נָקֵל יִגְדַּל הַקֶּצֶף עָלָיו. לָכֵן יִתְחַיֵּב הַחוֹטֵא לְהַכִּיר עֹצֶם הַחֵטְא וְעָנְשׁוֹ כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר (שמואל א כ"ו:כ"א) הִנֵּה הִסְכַּלְתִּי וָאֶשְׁגֶּה הַרְבֵּה מְאֹד. עַל כֵּן הֻצְרַכְנוּ לְלַמֵּד לִבְנֵי יְהוּדָה. לְתוֹרָה וְלִתְעוּדָה. חֹמֶר הָעֳנָשִׁים לְכָל עָוֹן וּלְכָל חַטָּאת. עַל כֵּן עַל כָּל דִּבְרֵי הַהַקְדָּמָה הַזֹּאת. וְעוֹד לְתוֹעֶלֶת נִשְׂגָּבָה גְּדוֹלָה וּבְצוּרָה. כִּי רָאֹה רָאִיתִי רֹב הָעָם חוֹשְׁבִים עַל כַּמָּה פְּשָׁעִים כְּבֵדִים כִּי הֵם קַלִּים. וְעַל חַיָּבֵי מִיתוֹת וְכָרֵתוֹת כִּי הַזְּהִירוּת בָּהֶם יִתְרוֹן הֶכְשֵׁר אוֹ מִדַּת חֲסִידוּת. וְנִכְשָׁלִים מִבְּלִי מֵשִׂים וְאֵין תּוֹכַחַת. כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיהו מ"ח:ח') גַּם מֵאָז לֹא פִתְּחָה אָזְנֶךָ. עַל כֵּן הֻצְרַכְנוּ לְהַזְהִירָם וּלְגַלּוֹת אָזְנָם עַל חֹמֶר עֲבֵרוֹת רַבּוֹת. וְכִי יֵשׁ בַּמִּצְוֹת הַקַּלּוֹת דְּרָכִים וּצְדָדִים רַבִּים לְכִלָּיוֹן חָרוּץ וְאָבְדַן הַנֶּפֶשׁ. וְרַבִּים מִן הָרְשָׁעִים יַעַזְבוּ דַּרְכָּם כִּי יֵדְעוּ הָאָבְדָן וְהַהֶפְסֵד אֲשֶׁר בָּהּ. בְּהִגָּלוֹת לָהֶם גֹּדֶל הַחֵטְא וְאֵת אֲשֶׁר נִגְזַר עָלָיו. וְנִכְשָׁלִים אָזְרוּ חַיִל לִכְבּוֹשׁ תַּאֲוָתָם. כִּי אֵיכָכָה יוּכְלוּ וְרָאוּ בְּאָבְדַן נַפְשָׁם.

וְדַע כִּי הַמַּעֲלוֹת הָעֶלְיוֹנוֹת נִמְסְרוּ בְּמִצְוֹת עֲשֵׂה. כְּמוֹ מַעֲלוֹת הַבְּחִירָה שֶׁנֶּאֱמַר (דברים ל':י"ט) וּבָחַרְתָּ בַּחַיִּים. וּמַעֲלוֹת תַּלְמוּד תּוֹרָה שֶׁנֶּאֱמַר (דברים ו':ז') וְדִבַּרְתָּ בָּם. וּמַעֲלוֹת לֶכֶת בְּדַרְכֵי ה' שֶׁנֶּאֱמַר (דברים כ"ח:ט') וְהָלַכְתָּ בִּדְרָכָיו. וּמַעֲלוֹת הִתְבּוֹנֵן בִּגְדֻלַּת ה' שֶׁנֶּאֱמַר (דברים ד':ל"ט) וְיָדַעְתָּ הַיּוֹם וַהֲשֵׁבֹתָ אֶל לְבָבֶךָ כִּי ה' הוּא הָאֱלֹהִים, וְדָוִד אָמַר (תהילים י"ד:ב') ה' מִשָּׁמַיִם הִשְׁקִיף עַל בְּנֵי אָדָם לִרְאוֹת הֲיֵשׁ מַשְׂכִּיל דֹּרֵשׁ אֶת אֱלֹהִים, וּמַעֲלוֹת זִכְרוֹן חֲסָדָיו וְהִתְבּוֹנֵן בָּהֶם שֶׁנֶּאֱמַר (דברים ח':ב') וְזָכַרְתָּ אֶת כָּל הַדֶּרֶךְ וְנֶאֱמַר (דברים ח':ה') וְיָדַעְתָּ עִם לְבָבֶךָ כִּי כַּאֲשֶׁר יְיַסֵּר אִישׁ אֶת בְּנוֹ יְיָ אֱלֹהֶיךָ מְיַסְּרֶךָּ. וְדָוִד אָמַר (תהילים ק"ז:מ"ג) וְיִתְבּוֹנְנוּ חַסְדֵי ה', וְנֶאֱמַר (תהילים כ"ו:ג') כִּי חַסְדְּךָ לְנֶגֶד עֵינָי. וּמַעֲלוֹת הַקְּדֻשָּׁה, שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא י"א:מ"ד) וְהִתְקַדִּשְׁתֶּם וִהְיִיתֶם קְדוֹשִׁים. וּמַעֲלוֹת הָעֲבוֹדָה, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים י':כ') אוֹתוֹ תַעֲבֹד. וּמַעֲלוֹת הַיִּרְאָה, שֶׁנֶּאֱמַר (שם) אֶת ה' אֱלֹקֶיךָ תִּירָא. וּמַעֲלוֹת הָאַהֲבָה שֶׁנֶּאֱמַר (דברים ו':ה') וְאָהַבְתָּ אֵת ה' אֱלֹקֶיךָ וּמַעֲלוֹת הַדְּבֵקוּת שֶׁנֶּאֱמַר (דברים י':כ') וּבוֹ תִדְבָּק. לְכָל אַחַת מֵהֵנָּה כַּמָּה מַדְרֵגוֹת כַּאֲשֶׁר יִתְבָּאֵר בעז"ה. וּבַעֲבוּר מַעֲלוֹת הָאֵלֶּה נִבְרָא הָאָדָם שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה מ"ג:ז') כֹּל הַנִּקְרָא בִשְׁמִי וְלִכְבוֹדִי בְּרָאתִיו. וּמַה תִּקְוַת הַנִּבְרָא אִם לֹא יָשִׂים עֲמַל נַפְשׁוֹ וְעִקַּר עִסְקוֹ בַּדְּבָרִים שֶׁנִּבְרָא בַּעֲבוּרָם.

נחזור לעניינינו, נגד ח' אלו מה אנו ומה חיינו כו'. מה אנו נגד השמיעה, כמו שאמרו רז"ל (ב"ק פה, ב) חרשו נותן לו דמי כולו. מה חיינו נגד אכילה ושתיה, כדי חייו היינו מזונות. מה חסדנו נגד העינים, כמו שכתוב (תהלים כו, ג) כי חסדך לנגד עיני. מה צדקותינו נגד מצח הראש. בפ"ק דתענית דף ח' (א) דריש ר' אמי, צדק משמים נשקף (תהלים פה, יב) על גשמים שהם צדקה. ולעיל בדף ז' (ב) אמר רב שילא א"ר המנונא, אין הגשמים נעצרים אלא בשביל עזי פנים, שנאמר (ירמיה ג, ג) וימנעו רביבים ומלקוש לא היה ומצח אשה זונה היה לך. על כן אין לנו פה להשיב ולא מצח להרים ראש, ובצדקה מרים ראש דכתיב (משלי יא, כו) וצדקה לראש משביר. מה ישועתינו נגד הפנים, כמו שכתוב (תהלים פ, ד) האר פניך ונושעה ישועות פני ואלהי. מה כחנו, גבור ורב כח, איזה גבור הכובש כעסו חרון אף (אבות ד, א). מה גבורתינו גבור כארי בלב, לא להיות לב חומד, והוא מצד רחב לב הגאוה. מה נאמר לפניך נגד לשון מדברת גדולות, ועל אלו המה אמר (דברים י, יב) מה ה' שואל ממך, להיותך נחשוב למה בכל אלו, וכל זה הוא ועתה עת ה', רצה לומר בעולם הזה, אבל לעתיד מה רב טובך אשר צפנת וגו' (תהלים לא, כ), שם אוצר הכבוד. ואז ה' שואל ממך, רצה לומר יש לו דין שואל. מה שואל חייב באונסין, כך הקב"ה בתשלום השכר לעתיד. ועל זה שאמרו רז"ל (ברכות ו, א) חישב לעשות מצוה ונאנס כו'. ואמר ללכת וגו' ולאהבה אותו בכל לבבך בכל נפשך, הזכיר ב' דברים אלו להיות אלו ב' השלימות קיימים לנצחית בסוד ישורון וישראל שפירשתי. מכל מקום רומז ג"כ שלימות הממון בקרא אח"כ לשמור וגו' אשר אנכי מצוך היום, כי זה אינו נוהג אלא היום כמו שכתבתי לעיל. וזהו שאמר לטוב לך דייקא: