מוסר על תהילים כט:א

והנה כולי עלמא סברי התורה ניתנה בשבת (שבת פו, ב), כי התורה היא מן השמים סוד תפארת ישראל הכולל ו' קצוות מן השמים השמיעך את קולו וגו' (דברים ד, לו), ומן הארץ היא מלכות שמים, וזהו סוד ז' קולות המוזכרות במזמור הבו לה' בני אלים (תהילים כ״ט:א׳) שהם ז' של הבנין, והם סוד השמטות בסוד (ר"ה לא, א) שיתא אלפי הוי עלמא וחד חרוב שהוא שבת, וזהו ז' פעמים ז', וכשתחשוב השבתות של שתא אלפי ואח"כ האלף הז' כולו שבת הרי הם ת"ר אלף שבתות שהם ששים רבוא, והם ס' רבוא נשמות ישראל שהם מס' רבוא אותיות התורה, כאשר הארכתי בדרוש הזה במסכת שלי עיין שם:

וגרסינן במ' מגלה שלש ראשונות הם אבות וגבורת וקדושת השם. מנין שאומרים אבות, שנא' (תהלים כט, א) הבו לה' בני אלים. ומנין שאומרי' גבורות, שנא' (תהלים כט, א) הבו לה' כבוד ועוז. והעוז והגבורה ענין אחד הם. ונקראת ברכה זו גבורות, מפני שבה גבורת גשמים וגבורות תחיית המתים. ומנין שהגשמים נקראין גבורה, שנא' (איוב לז, ו) וגשם מטרות עוזו. ומנא לן שתחיית המתים נקראת גבורה, שנא' (זכריה י, ח) אשרקה להם ואקבצם כי פדיתים ורבו כמו רבו, ואזרעם בעמים ובמרחקים יזכרוני וחיו את בניהם ושבו, והשיבותים מארץ מצרים ומאשור אקבצם ואל ארץ גלעד ולבנון אביאם וגו', ועבר בים צרה וגו'. וכתי' (זכריה י, יב) וגברתים בה' ובשמו יתהלכו נאם ה'. ומנין שאומרים קדושת השם, שנא' (תהלים כט, ב) הבו לה' כבוד שמו.

עוד מצאתי בכתבי הקודש הנ"ל, וצריך לכוין במזמור הבו לה' בני אלים (תהילים כ״ט:א׳) ג' פעמים הבל, בראשי תיבות הבו לה' בני אלים, השתחוו לה' בהדרת, ואחר בסופי תיבות קו"ל יהו"ה חוצ"ב להבות אש, לרמוז הנשמות הבאים בשבת נשמות יתירות, יש מהם שבאים מצד הבל, ויש מהם שבאים מצד קין. הבאים מצד הבל, נרמזים ובאים בזה המזמור הנזכר: