מוסר על תהילים כ:י

וזהו סוד (בראשית לב, כג) ויעבור את מעבר יב"ק, שהם אותיות יעקב בהעלמת העין, וכתבו המקובלים יב"ק ראשי תיבות (תהלים כ, י) יעננו ביום קראנו, והעין מובלעת אצל היו"ד בתיבת יעננו ואז ראשי תיבות יעקב. וכבר הארכתי במקום אחר בסוד ויעבור שהוא ע"ב רי"ו, ובסוד יב"ק שהוא סוד ג' שמות אהי"ה ידו"ד אדני, ואין להאריך כאן:

חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה תִּקְּנוּ לוֹמַר שָׁלשׁ פְּעָמִים "וְהוּא רַחוּם יְכַפֵּר עָווֹן וְגוֹ'", דְּהַיְנוּ מֵ"הוֹדוּ לַה' קִרְאוּ בִשְׁמוֹ", וְאַחַת בְּ"וּבָא לְצִיּוֹן גּוֹאֵל", וְאַחַת בִּתְחִלַּת תְּפִלַּת מַעֲרִיב. וְהַכַּוָּנָה כִּי בַּפָּסוּק "וְהוּא רַחוּם וְגוֹ'" יֵשׁ שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה תֵּבוֹת כְּנֶגֶד שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה מִדּוֹת הָרַחֲמִים, וְשָׁלֹש פְּעָמִים שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה עוֹלִים שְׁלשִׁים וְתֵשַׁע. וְהַכַּוָּנָה, בַּאֲשֶׁר בְּכָל יוֹם וָיוֹם הַיֵּצֶר הָרָע מִתְגַּבֵּר עַל הָאָדָם, וּבְקשִׁי אֲשֶׁר יָכוֹל הָאָדָם לְהִנָּצֵל מֵהַחֵטְא, שֶׁנִּתְחַיֵּב עָלָיו שְׁלשִׁים וְתֵשַׁע מַלְקוּת. וְעַל כֵּן תְּפִלָּה זוֹ מוֹעֶלֶת לְבַקֵּשׁ מֵהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁיְּכַפֵּר עֲווֹנוֹ, כְּאִלּוּ הוּא נִלְקָה מַלְקוּת שְׁלשִׁים וְתֵשַׁע, וְלֹא יַשְׁחִית בַּעֲבוּרוֹ לְעָנְשׁוֹ. וּבִהְיוֹת כִּי הֶעָווֹן גּוֹרֵם לְעוֹרֵר הַמַּשְׁחִיתִים אַף וְחֵמָה, כִּי אַף וְחֵמָה, הֵמָּה תָּמִיד מְקַטְרְגִים עַל יִשְׂרָאֵל בִּהְיוֹתָם בְּמִצְרַיִם, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּרֹב חֲסָדָיו וְרַחֲמָיו נִגְלָה עַל יִשְׂרָאֵל עַמּוֹ בִּזְכוּת שְׁלשָׁה אָבוֹת בִּשְׁלשָׁה שֵׁמוֹת קְדוֹשִׁים: אקו"ק, יקוק, אַדְנוּ"ת, שֶׁעוֹלִין לְמִסְפָּר יב"ק, שֶׁהֵן רָאשֵׁי תֵּבוֹת יַעֲנֵנוּ בְיוֹם קָרְאֵנוּ. עַל כֵּן אוֹמְרִים פָּסוּק זֶה: "וְהוּא רַחוּם וְגוֹ' כָּל חֲמָתוֹ", וְאַחַר כָּךְ תֵּכֶף: "ה' הוֹשִׁיעָה הַמֶּלֶךְ יַעֲנֵנוּ בְיוֹם קָרְאֵנוּ".

ונמצא זה היחוד בג' שמות אדי"ד ידו"ד אדנ"י שהם ראש אצילות, ותוך אצילות, וסוף אצילות. כיצד, קח חצי ראשונה מאלו השמות דהיינו א"ה י"ה א"ד, עולה כ"ו כמנין ידו"ד. וקח חציה אחרונה י"ה ו"ה נ"י, עולה פ"ו כמנין אלהים, והכל נכלל בשם יהוה. כ"ף ו"ו עולה קי"ב והוא שם יב"ק היוצא מראשי תיבות הפסוק (תהלים כ, י) יעננו ביום קראנו והוא כמנין ידו"ד אלהים. אלהים עולה כמנין אדי"ד ידו"ד, והכל אחדות אחד ביסוד ידו"ד ושם העצם. עוד אלהים אותיות י"ה מלא, וכשתמלא י"ה כזה יו"ד ה"א עולה כ"ו כדפירשתי לעיל. עוד רומז י"ה מלא לכל המילואים דשם ידו"ד שסימנם יה"א שמיה רבה, דהיינו במילוי י' ובמילוי ה' ובמילוי א'. הנה הזכיר י"ה הרומז על מילוי ביודי"ן ובההי"ן, אח"כ אמר מלא רומז על ידו"ד במילוי אלפין. כיצד, ידוד פשוט עולה כ"ו, ובמילוי א' עולה מ"ה כ"ו מ"ה כמנין מלא: