מוסר על תהילים לב:ז

וזה לשון ספר החרידים, העולם ים סוער והגוף תל עפר בתוכו. הנשמה איש עומד על התל ועץ החיים נטוי עליו. אם הוא חכם לב, יתחזק ויתקשר באילן, כי היום או מחר יכו בחזקה גלי הים בתל ויהרס. ואם לא יהיה הוא נקשר באילן, ישטפהו בתל, היינו דכתיב (משלי ג, יח) עץ חיים היא למחזיקים בה ותומכיה מאושר. וכתיב (תהלים לב, ו) על זאת יתפלל כל חסיד אליך לעת מצוא, דהיינו מיתה, דכתיב (שם סח, כא) למות תוצאות כדפירשו במס' ברכות (ח, א) רק לשטף מים רבים אליו לא יגיעו אליו, היינו הנשמה. אתה סתר לי וגו' (תהלים לב, ז), עד כאן לשונו:

רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, הַצֵּל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל מִכָּל מִינֵי כִּשּׁוּפִים וּמִכָּל מִינֵי עַיִן הָרַע, וּכְשֵׁם שֶׁפָּרַשְׂתָּ כְּנָפֶיךָ עַל אֲבוֹתֵינוּ שֶׁבַּמִּדְבָּר, שֶׁלֹּא שָׁלַט עֲלֵיהֶם עֵינָא בִּישָׁא דְּבִלְעָם בֶּן בְּעוֹר, כֵּן תִּפְרֹס כְּנָפֶיךָ עָלֵינוּ בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים לִהְיוֹת מְכוּסִים (בְּמִכְסֶה וּבְהַנְהָגָה) בִּשְׁמוֹתֶיךָ הַקְּדוֹשִׁים מִכָּל עֵינָא בִּישָׁא — אַתָּה סֵתֶר לִי, רָנֵי פַלֵּט וְגוֹמֵר. וְכָל אִשָּׁה כְּשֶׁהִיא מְעֻבֶּרֶת — כְּשֶׁהִיא אוֹמֶרֶת הָאַחַד עָשָׂר פְּסוּקִים הַנִּזְכָּרִים לְעֵיל — תִּהְיֶה בְּטוּחָה, דְּלֹא שָׁלְטָא עֵינָא בִּישָׁא עַל הַוָּלָד. עַל כֵּן יִזָּהֵר הָאָדָם לוֹמַר אַחַד עָשָׂר פְּסוּקִים הַנִּזְכָּרִים לְעֵיל, וְיִהְיֶה נִצּוֹל מֵעַיִן רַע. אָמֵן כֵּן יְהִי רָצוֹן!

סבל יסבל על מלכות שמים מאד מאד על ידי שיחזק מחשבתו מאד בכל עת ובכל רגע שהשכינה כנגדו ומלא כל הארץ כבודו, לית אתר פנוי מנה. ויחזק עצמו מאד. יסבל היראה יראת הרוממות. גם יסבל על אשתו ובני ביתו ועל כל המכבידים עליו ומבקשים חסדו לא ימנע טוב. ויסבל על תורה ומצות ולא יבל. גם יסבל עלבונות וכל מיני תוכחות הבאים עליו מהשם יתברך, ויאמר, אם לפניו הגון, לפני לא כל שכן, ויקבל עליו לסבל מאהבת השם יתברך כל רעות שבעולם אם יבואו עליו, וידמה כאלו באו עליו. ולא יתיאש מן הפרענות, רק יבקש מהשם יתברך שלא יביאהו לידי נסיון, ושאם יבוא לידי נסיון יעמד בנסיון. ויתן שבח והודאה על הרעות שלא באו עליו, על דרך שפרשו על פסוק (תהלים לב ז) אתה סתר לי, כל הנשמה תהלל יה: