מוסר על תהילים לד:ג

עוֹד יֵשׁ בִּשְׁמִירַת הַלָּשׁוֹן כַּמָּה מַעֲלוֹת קְדוֹשׁוֹת: א. נִצּוֹל עַל יְדֵי זֶה מִכָּל הָעֳנָשִׁים שֶׁבָּאִים עֲבוּר זֶה הַחֵטְא, כַּנַּ"ל. ב. הוּא בָּטוּחַ עַל יְדֵי זֶה בְּמַה שֶּׁיִּשְׂתַּכֵּר מֵהַתַּכְלִית הַנִּרְצָה שֶׁלֹּא יְאַבְּדֶנּוּ מֵעַתָּה, דְּאִי לָאו הָכִי עָלוּל שֶׁלֹּא יִשָּׁאֵר בְּיָדוֹ כְּלוּם, חַס וְשָׁלוֹם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב לְמַעְלָה בְּפֶרֶק ג' וּבְפֶרֶק ו' בְּשֵׁם הַמִּדְרָשׁ ג. גַּם הוּא נִקְרָא בְּשֵׁם אִישׁ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהילים ל"ד י"ג): "מִי הָאִישׁ הֶחָפֵץ חַיִּים" וְגוֹ', דְּאִי לָאו הָכִי הוּא רַק בְּגֶדֶר חַי שֶׁאֵינוֹ מְדַבֵּר. וְאִיתָא בְּמִדְרַשׁ שׁוֹחֵר טוֹב (ישעיה נ"ז כ') "וְהָרְשָׁעִים כַּיָּם נִגְרָשׁ". מַה הַיָּם פּוֹלֵט כָּל הָרֶפֶשׁ עַל שְׂפָתוֹ, אַף הָרְשָׁעִים פּוֹלְטִין הָרֶפֶשׁ עַל שְׂפָתַיִם. ד. כְּמוֹ שֶׁהוּא כּוֹבֵשׁ אֶת עַצְמוֹ מִלְּלַמֵּד קַטֵּגוֹרְיָא וּמְחַפֵּשׂ בְּכָל כֹּחוֹתָיו זְכוּת, כֵּן לְמַעְלָה מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת מְלַמְּדִין עָלָיו זְכוּת, כִּדְאִיתָא בְּמִדְרַשׁ מִשְׁלֵי.