מוסר על תהילים לד:ז

ויען כי מקום תפילין להזכיר אותם הוא מקום האמיתי בכאן במסכת חולין, ראוי להזכיר ג"כ כאן ענין מזוזה וציצית דמישך שייכי להדדי, כהא דאיתא פרק התכלת (מג, ב) ר' אליעזר [בן יעקב] אומר, כל מי שיש לו תפילין בראשו ובזרועו, ומזוזה בפתחו, וציצית בבגדו, מובטח לו שלא יחטא, שנאמר (קהלת ד, יב) והחוט המשולש לא במהרה ינתק. ואומר (תהלים לד, ז), חונה מלאך ה' סביב ליראיו ויחלצם, עד כאן:^הגה"הואלו הג' הם סביב של הג' השלימות הכולל הכל, דהיינו שלימות הממון, ושלימות הגוף, ושלימות הנפש, אשר עליהם אמרו רז"ל (ב"ר עט, ה) ויבא יעקב שלם (בראשית לג, יח), שלם בגופו, שלם בממונו, שלם בתורתו. התפילין הם לבוש הנפש והשכל, דהיינו התפילין של ראש על המוח מקום השכל, ועל יד נגד הלב המבין. הציצית מסבבין את הגוף. והמזוזה שבפתח הבית המסבב את כל הברכה ברכת הבית ושומר כל אשר בו. ועל אלו ג' השלימות נאמר (דברים ו, ה) ואהבת את ה' אלקיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאודך, הלב חיות הגוף, ואח"כ הזכיר הנפש, ואח"כ הממון, ונשלם שלימות המדות האלה בקיום ג' מצות האלו שהם סובבין את האדם, והאדם הוא בתוכן:
אחר זה הפסוק אמר (שם ו-ט) והיו הדברים האלה וגו'. ודברת בם בשבתך בביתך ובלכתך בדרך ובשכבך ובקומך. וקשרתם לאות על ידיך ולטוטפות בין עיניך. וכתבתם על מזוזות ביתך ובשעריך. הרי קדושות תפילין ומזוזות מעוררים על הכל, ציצית הוא תשמישי קדושה. ואמר בשבתך ובלכתך ובשכבך ובקומך, כי תנועת האדם נכלל בד' אלו, דעל כל פנים או עומד או יושב או שוכב או קם. ואמר דבכל התנאים יהיו הדברים האלה על לבבך, הן בשינוי זמן, דהיינו בשכבך ובקומך זמן שכיבה וזמן קימה, הן בשינוי מקום ישיבה בבית או הליכה בדרך. והסימן לאלה, (זכריה ג, ח) ונתתי לך מהלכים בין העומדים, מהלכים הן בני אדם שאינם נולדים בשלימות, רק צריך להיות מהלך משלימות לשלימות, והמלאכים נקראים עומדים שמתחילת יצירתן הם בשלימות האחרון עומדם במעמדם. וסדר מדרגות האדם בעודנו בחיים צריך להיות יושב, רצוני לומר מיושב בשכלו בענין שכלי, ואח"כ יוסיף והולך. וזהו ובלכתך בדרך, הוא דרך העולה בית אל. לכך אמרו רז"ל (ברכות סד, א) הנפטר מחי יאמר לו לך לשלום, רצונם לומר משלימות לשלימות. אבל הנפטר מהמת אומר בשלום, כי אז נשאר בשלימות ועומד בשלימות הזה, זהו בשכבך ובקומך, בשכבך זהו הקבר, ואז בקומך בין העומדים:

וּמַה מְּאֹד מַזְהִיר בְּ"סֵפֶר חֲרֵדִים", שֶׁזֶּהוּ מִכְּלַל מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁל (דְּבָרִים כו, ג): "הִגַּדְתִּי הַיּוֹם לַה' אֱלֹהֶיךָ, כִּי בָּאתִי אֶל הָאָרֶץ וְגוֹ'". מִכָּאן אַזְהָרָה גְּדוֹלָה עַל בְּנֵי אָדָם, הַמְקַבְּלִים טוֹבָה וְהַשְׁפָּעָה מֵה' יִתְבָּרַךְ, לִתֵּן שֶׁבַח וְהוֹדָיָה, וְלֹא לִקְרוֹת קוֹל קוֹבְלָנִי כְּדֶרֶךְ צָרֵי הָעַיִן, אֲשֶׁר יוֹתֵר מֵהַצֹּרֶךְ נוֹתֵן לָהֶם ה' מָזוֹן וּמִחְיָה, וְכָל יְמֵיהֶם הֵם בּוֹכִים וְקוֹבְלִים נֶגֶד הָעוֹלָם, כְּאִלּוּ אֵין לָהֶם פַּת וְלֶחֶם לֶאֱכֹל, וְכָל טוּב הֵן בְּיָדָם, וְכָל כַּוָּנָתָן הוּא לִמְנֹעַ הָעֲנִיִּים וְאֶבְיוֹנִים מִפֶּתַח בֵּיתָם. וְעַל זֶה נֶאֱמַר (תְּהִלִּים לד, ז): "זֶה עָנִי קָרָא וַה' שָׁמֵעַ". וְאֵין הַתְּפִלָּה שֶׁל עָנִי זָז, עַד שֶׁיַּעֲבֹר עֲלֵיהֶם כּוֹס שֶׁל פֻּרְעָנֻיּוֹת, שֶׁבָּאִין הֵמָּה לִכְלַל הַדַּלּוּת. הֲגַם אֲשֶׁר בְּוַדַּאי הוּא טוֹב לְקַיֵּם אַזְהָרַת חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, לְבִלְתִּי לְהִתְרָאוֹת בְּפִרְסוּם בַּעֲשִׁירוּת, כְּמוֹ שֶׁהִזְהִיר אָבִינוּ הַזָּקֵן, יַעֲקֹב אָבִינוּ, לְבָנָיו: לָמָּה תִּתְרָאוּ? וּבִפְרַט שֶׁבָּעִתִּים הַלָּלוּ בַּעֲווֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים, הָאֻמּוֹת הֵן נוֹתְנֵין עַיִן בְּמָמוֹן שֶׁל יִשְׂרָאֵל, וְטוֹב מְאד לְכַסּוֹת וּלְהַעֲלִים הָעשֶׁר בִּפְנֵיהֶם. אָכֵן טוֹב לְהַרְאוֹת פָּנִים שֶׁל מַסְבִּירוֹת פָּנִים, שֶׁל אַהֲבָה וְרָצוֹן, לִפְנֵי עֲנִיִּים וְדַלִּים וְאֶבְיוֹנִים, וְזֶה הוּא רְצוֹן הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ. וּבִפְרָט הַמְאַכְסֵן בְּבֵיתוֹ עֲנִיִּים וְדַלִּים הֲגוּנִים, זוֹכֶה שֶׁהַרְבֵּה נָשִׁים עֲקָרוֹת נִפְקָדוֹת בִּזְכוּת שֶׁמְּפַרְנְסִים וּמְכַלְכְּלִים עֲנִיִּים וְאֶבְיוֹנִים לְשֵׁם שָׁמַיִם.

יברכך ה' וישמרך (במדבר ו, כד). (שם כה) יאר ה' פניו אליך ויחנך. (שם כו) ישא ה' פניו אליך וישם לך שלום. (דברים ו, ה) ואהבת את ה' אלהיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאודך. (תהלים קכח, א) אשרי כל ירא ה' ההולך בדרכיו. (שם קיט, א) אשרי תמימי דרך ההולכים בתורת ה'. (ש"א כ, כב) ואם כה אומר לעלם, הנה החצים ממך והלאה לך כי שילחך ה'. (ויקרא טז, ל) כי ביום הזה יכפר עליכם לטהר אתכם מכל חטאתיכם לפני ה' תטהרו. (דברים לא, ח) וה' הוא ההולך לפניך הוא יהיה עמך לא ירפך ולא יעזבך לא תירא ולא תחת. (יהושע א, ט) הלא צויתיך חזק ואמץ אל תערוך ואל תחת כי עמך ה' אלהיך בכל אשר תלך. (תהלים פד, יב) כי שמש ומגן ה' אלהים חן וכבוד יתן ה' לא ימנע טוב להולכים בתמים. (שם פו, ה) כי אתה ה' טוב וסלח ורב חסד לכל קוראיך. (שם לד, ז) זה עני קרא וה' שמע ומכל צרותיו הושיעו. (שם כג) פודה ה' נפש עבדיו ולא יאשמו כל החוסים בו. (נחום א, ז) טוב ה' למעוז ביום צרה ויודע חוסי בו. (איכה ג, כה) טוב ה' לקויו לנפש תדרשנו. (יואל ב, יג) חנון ורחום ה' ארך אפים ורב חסד. (תהלים קכט, ח) ולא אמרו העוברים ברכת ה' אליכם ברכנו אתכם בשם ה'. (שם פד, ח) ילכו מחיל אל חיל יראה אל אלהים בציון. (משלי טז, ו) בחסד ואמת יכופר עון וביראת ה' סור מרע. (תהלים ט, י) ויהי ה' משגב לדך משגב לעתות בצרה. (ישעיה כו, ח) אף אורח משפטיך ה' קוינוך לשמך ולזכרך תאות נפש. (תהלים קיח, טז) ימין ה' רוממה ימין ה' עושה חיל. (תהלים קמה, יד) סומך ה' לכל הנופלים וזוקף לכל הכפופים. (שם כד, ה) ישא ברכה מאת ה' וצדקה מאלהי ישענו. (שם י, א) למה ה' תעמוד ברחוק תעלים לעתות בצרה. (ישעיה כו, ד) בטחו בה' עדי עד כי ביה ה' צור עולמים. (תהלים כה, ו) זכור רחמיך ה' וחסדיך כי מעולם המה. (שם קט, לא) כי יעמוד לימין אביון להושיע משופטי נפשו. (תהלים קטו, יא) יראי ה' בטחו בה' עזרם ומגנם הוא. (שמות לד, ה) וירד ה' בענן ויתייצב עמו שם ויקרא בשם ה'. (שם ו-ז) יעבור ה' על פניו ויקרא, ה' ה' אל רחום וחנון ארך אפים ורב חסד ואמת. נוצר חסד לאלפים נושא עון ופשע וחטאה ונקה. (תהלים פד, יג) ה' צבאות אשרי אדם בוטח בך. (שם לד, יט) קרוב ה' לנשברי לב ואת דכאי רוח יושיע. (שם כ, ב) יענך ה' ביום צרה ישגבך שם אלהי יעקב. (תהלים ה, יג) כי אתה תברך צדיק ה' כצנה רצון תעטרנו. (ש"א כה, כט) ויקם אדם לרדפך ולבקש את נפשך והיתה נפש אדוני צרורה בצרור החיים את ה' אלקיך ואת נפש אויביך יקלענה בתוך כף הקלע. (ישעיה יב, א) ואמרת ביום ההוא אודך ה' כי אנפת בי ישוב אפך ותנחמני. (תהלים קלה, ו) כל אשר חפץ ה' עשה בשמים ובארץ. (שם קמו, ה) אשרי שאל יעקב בעזרו שברו על ה' אלהיו. (ירמיה יז, ז) ברוך הגבר אשר יבטח בה' והיה ה' מבטחו. (תהלים קמה, ט) טוב ה' לכל ורחמיו על מעשיו. (ישעיה ס, א) קומי אורי כי בא אורך וכבוד ה' עליך זרח. (תהלים לז, כג) מה' מצעדי גבר כוננו ודרכו יחפץ. (ש"א ב, ו) ה' ממית ומחיה מוריד שאול ויעל. (תהלים לז, כד) כי יפול לא יוטל כי ה' סומך ידו. (שם לד, ח) חונה מלאך ה' סביב ליראיו ויחלצם. (שם קטז, טו) יקר בעיני ה' המותה לחסידיו. (ישעיה ל, יח) [ו]לכן יחכה ה' לחננכם [ו]לכן ירום לרחמכם. (דברים ד, ל) בצר לך ומצאוך כל הדברים האלה ושבת עד ה' אלהיך ושמעת בקולו. (שם לא) כי אל רחום ה' אלהיך לא ירפך ולא ישחיתך ולא ישכח את ברית אבותיך אשר נשבע להם. (תהלים לז, לט) ותשועת צדיקים מה' מעוזם בעת צרה. (שם קיב, ז) משמועה רעה לא יירא נכון לבו בטוח בה'. (ישעיה ס, יט) לא יהיה לך עוד השמש לאור יומם, ולנגה הירח לא יאיר לך, והיה לך י"י לאור עולם, ואלהיך לתפארתך. (ישעיה מא, טז) תזרם ורוח תשאם וסערה תפוץ אותם ואתה תגיל בי"י בקדוש ישראל תתהלל. (ישעיה נח, יד) אז תתענג על י"י והרכבתיך על במתי ארץ והאכלתיך נחלת יעקב אביך כי פי י"י דבר. (תהלים לז, ד) והתענג על י"י ויתן לך משאלות לבך. (ישעיה נ, י) מי בכם ירא י"י שומע בקול עבדו אשר הלך חשכים ואין נוגה לו יבטח בשם י"י וישען באלהיו. (ישעיה נח, יא) ונחך י"י תמיד והשביע בצחצחות נפשך ועצמותיך יחליץ והיית כגן רוה וכמוצא מים אשר לא יכזבו מימיו. (ויקרא ז, יא) וזאת תורת זבח השלמים אשר יקריב לי"י. (במדבר כח, ו) עולת תמיד העשויה בהר סיני לריח ניחוח אשה לי"י. (ישעיה לג, ו) והיה אמונת עתך חוסן ישועת חכמה ודעת יראת י"י היא אוצרו. (שם ל, כט) השיר יהיה לכם כליל התקדש חג ושמחת לבב כהולל בחליל לבוא להר י"י אל צור ישראל. (שם מד, ה) זה יאמר לי"י אני וזה יקרא בשם יעקב וזה יכתוב ידו לה' ובשם ישראל יכנה. (דברים כח, ז) יתן ה' את אויביך הקמים עליך נגפים לפניך, בדרך אחד יצאו אליך ובשבעה דרכים ינוסו לפניך. (משלי יח, י) מגדל עוז שם ה' בו ירוץ צדיק ונשגב. (במדבר י, לו) ובנחה יאמר שובה ה' רבבות אלפי ישראל. (תהלים לז, ה) גול על ה' דרכיך ובטח עליו והוא יעשה. (ישעיה מ, לא) וקווי ה' יחליפו כח יעלו אבר כנשרים ירוצו ולא ייגעו ילכו ולא ייעפו. (תהלים קלג, ג) כטל חרמון שיורד על הררי ציון כי שם צוה ה' את הברכה חיים עד העולם. (ישעיה נח, ח) אז יבקע כשחר אורך וארוכתך מהרה תצמח והלך לפניך צדקך וכבוד ה' יאספך. (תהלים קכא, ז) ה' ישמרך מכל רע ישמור את נפשך. (שם ח) ה' ישמור צאתך ובואך מעתה ועד עולם: