לְֽכוּ־בָ֭נִים שִׁמְעוּ־לִ֑י יִֽרְאַ֥ת יְ֝הוָ֗ה אֲלַמֶּדְכֶֽם׃
שערי תשובה
וְקִיּוּם מִצְוַת עֲשֵׂה נִקְרָא יִרְאַת שָׁמַיִם כְּמוֹ הַזְּהִירוּת בְּמִצְוַת לֹא תַעֲשֶׂה. שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא י"ט:ל"ב) מִפְּנֵי שֵׂיבָה תָּקוּם וְהָדַרְתָּ פְּנֵי זָקֵן וְיָרֵאתָ מֵּאֱלֹקֶיךָ אֲנִי ה'. וְנֶאֱמַר (תהילים ל"ד:ט"ו) יִרְאַת ה' אֲלַמֶּדְכֶם. וְנֶאֱמַר אַחֲרָיו סוּר מֵרָע וַעֲשֵׂה טוֹב בַּקֵּשׁ שָׁלוֹם וְרָדְפֵהוּ. לָמַדְנוּ מִזֶּה כִּי מִי שֶׁאֵינוֹ עוֹסֵק בַּעֲשִׂיַּת הַטּוֹב וּבַקָּשַׁת שָׁלוֹם הֵפֵר יִרְאַת שָׁמַיִם. וְהוּא מִן הָרְשָׁעִים. כִּי לֹא יָרֵא אֱלֹקִים, שֶׁנֶּאֱמַר (קהלת ח':י"ג) וְטוֹב לֹא יִהְיֶה לָרָשָׁע וְלֹא יַאֲרִיךְ יָמִים כַּצֵּל אֲשֶׁר אֵינֶנּוּ יָרֵא מִלִּפְנֵי אֱלֹקִים.
שמירת הלשון
וְעֵצָה לָזֶה, שֶׁיַּחְשֹׁב בְּנַפְשׁוֹ, אִלּוּ הָיָה, חַס וְשָׁלוֹם, חוֹלֶה הוּא וְאַנְשֵׁי עִירוֹ בְּאֵיזֶה מִן מַחֲלוֹת גְּדוֹלוֹת ה' יִשְׁמְרֵנוּ, עַד שֶׁנִּלְאוּ כָּל רוֹפְאֵי הָעִיר לְבַקֵּשׁ עוֹד מָזוֹר וּתְרוּפָה לָזֶה, וְהָיָה נִשְׁמָע שֶׁבָּא לָעִיר רוֹפֵא גָּדוֹל הַמְפֻרְסָם בְּכָל הָעוֹלָם שֶׁאֵין כָּמוֹהוּ בִּרְפוּאוֹתָיו, שֶׁמַּחֲזִירִין אֶת הַחוֹלֶה הַנּוֹאָשׁ לִבְרִיאוּתוֹ הַיְשָׁנָה, וְלֹא נִכָּר בּוֹ עוֹד שׁוּם שֶׁמֶץ מַחֲלָה, הַאִם הָיָה מִתְרַשֵּׁל לִשְׁלֹחַ תֵּכֶף אַחַר הָרוֹפֵא הַזֶּה, שֶׁיָּבוֹא לִרְאוֹת בְּצָרָתוֹ, שֶׁמֻּטָּל עַל עֶרֶשׂ דְּוַי, אוּלַי יְרַפְּאֵהוּ מֵחָלְיוֹ? וְאִם הָיָה שׁוֹאֲלוֹ אֶחָד מֵאוֹהֲבָיו: לָמָּה אַתָּה זָרִיז יוֹתֵר מֵאֲחֵרִים? בְּוַדַּאי הָיָה מְשִׁיבוֹ: שׁוֹטֶה שֶׁבָּעוֹלָם, בְּדָבָר שֶׁחַיָּי תְּלוּיִין בּוֹ, אֲפִלּוּ בִּסְפֵק סְפֵקָא אֵין אֲנִי צָרִיךְ לְהִסְתַּכֵּל עַל אֲחֵרִים, וְעַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה בָּרוֹפֵא הַזֶּה, שֶׁאָנוּ מַכִּירִין אוֹתוֹ בְּעַצְמֵנוּ מִכְּבָר, וְגַם הוּא מְפֻרְסָם בְּכָל הָעוֹלָם בִּרְפוּאוֹתָיו הַנּוֹרָאוֹת שֶׁהוּא מְרַפֵּא לְכָל חֹלִי נוֹאָשׁ, הַאִם אַפְקִיר חַיָּי בִּשְׁבִיל אֵלּוּ הַשּׁוֹטִים, שֶׁאֵינָם חָסִים עַל חַיֵּיהֶם? וְאִם זֶה הָיָה בְּעִנְיְנֵי הַגּוּף, קַל וָחֹמֶר בְּעִנְיְנֵי הַנֶּפֶשׁ. שֶׁיָּדוּעַ לָנוּ שֶׁמִּי שֶׁיִּנְצֹר לְשׁוֹנוֹ מֵרַע הוּא יִזְכֶּה לִחְיוֹת חַיֵּי נֶצַח בָּעוֹלָם הַבָּא, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהילים ל"ד י"ב-י"ג): "לְכוּ בָנִים וְגוֹ' מִי הָאִישׁ הֶחָפֵץ חַיִּים" וְגוֹ', וּמִי הוּא רוֹפֵא נֶאֱמָן יוֹתֵר מֵאֲדוֹנֵנוּ דָּוִד עָלָיו הַשָּׁלוֹם? וּלְהֶפֶךְ, חַס וְשָׁלוֹם, אֵין לוֹ רְפוּאָה לְמַכָּתוֹ נֶצַח, וְגַם בָּעוֹלָם הַזֶּה לְבַסּוֹף יָבוֹאוּ עָלָיו יִסּוּרִים וּמַכְאוֹבִים עַל יְדֵי זֶה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב לְמַעְלָה בְּשֵׁם הַמִּדְרָשׁ, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה שֶׁאֵין לוֹ לְהִסְתַּכֵּל בָּזֶה עַל אֲחֵרִים.
אורחות צדיקים
וּמֵאֵלּוּ הַפְּסוּקִים אָנוּ לְמֵדִים שֶׁחַיָּבִים יִשְׂרָאֵל לְיִרְאָה אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וּלְהִתְעַסֵּק בְּהֶגְיוֹן תּוֹרָתוֹ וּלְקַיֵּם מִצְווֹתָיו, שֶׁמִּתּוֹךְ יִרְאַת יְיָ יִתְעַלֶּה יַעַסְקוּ בַּתּוֹרָה וִיקַיְּמוּ מִצְווֹתָיו, וּמִתּוֹךְ הֶגְיוֹן הַתּוֹרָה יָבִינוּ פֵּרוּשׁ טְעָמֶיהָ וְחִדּוּשֶׁיהָ, וְיִתְחַכְּמוּ לָדַעַת אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְכוֹחוֹ וּגְבוּרָתוֹ וּגְדֻלָּתוֹ, וּמַעֲשָׂיו הַגְּדוֹלִים וְהַנּוֹרָאִים וְהַנִּפְלָאִים, כְּדִכְתִיב (תהלים סו ג): ״אִמְרוּ לֵאלֹהִים מַה נּוֹרָא מַעֲשֶׂיךָ״. וּכְתִיב (תהלים לד יב): ״לְכוּ בָנִים שִׁמְעוּ לִי, יִרְאַת יְיָ אֲלַמֶּדְכֶם״.