מוסר על תהילים לה:ה

הַחֵלֶק הַשְּׁלִישִׁי – הֶחָנֵף הַמְשַׁבֵּחַ אֶת הָרָשָׁע בְּפָנָיו. אַף חָכְמָתוֹ עָמְדָה לּוֹ. כִּי לֹא יְשַׁבְּחֶנּוּ בִּפְנֵי בְּנֵי אָדָם פֶּן יִהְיֶה לָהֶם לְמוֹקֵשׁ. גַּם זֶה הֶחָנֵף גָּדוֹל עֲוֹנוֹ. כִּי הֶחֱלִיק אֵלָיו בְּעֵינָיו. וְלֹא יָשׁוּב מִדַּרְכּוֹ הָרָעָה וְלֹא יִדְאָג לַעֲווֹנָיו. כִּי צַדִּיק הוּא בְּעֵינָיו. וְכָל אֲשֶׁר אֵינֶנּוּ מֵעֲדַת הַצַּדִּיקִים. אִם יְשַׁבְּחוּהוּ יֹאמַר בְּלִבּוֹ. אָמְנָם יָדַעְתִּי כִי כֵן. כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר (שם יא) בְּפֶה חָנֵף יַשְׁחִת רֵעֵהוּ וּבְדַעַת צַדִּיקִים יֵחָלֵצוּ. פֵּרוּשׁ – הֶחָנֵף מַשְׁחִית רֵעֵהוּ בְּפִיו, כִּי יְשַׁבְּחֶנּוּ וְיַאֲמִין לְדִבְרֵיהֶם. וְיַקְשֶׁה אֶת רוּחוֹ. וְיִרְאֶה אֶת נַפְשׁוֹ בְּיֹקֶר וְלֹא יָבִין אֶת [כִּי] עֻפְּלָה נַפְשׁוֹ. וְהַמַּכְשֵׁלָה הַזֹּאת תַּחַת יָדוֹ. גַּם יָרוּם לְבָבוֹ וְיִפֹּל בְּמִכְמוֹרוֹת גַּאֲוָתוֹ. וְהִנֵּה כִּי הַשְׁחֵת הִשְׁחִיתוֹ בְּחֵלֶק שְׂפָתָיו. וּבְדַעַת צַדִּיקִים יֵחָלֵצוּ. הַצַּדִּיקִים יֵחָלְצוּ בְּדַעְתָּם מִנִּזְקֵי הֶחָנֵף. כִּי אִם יְשַׁבְּחֶנּוּ לֹא יָרוּם לְבָבוֹ לְמַעַן זֹאת. כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ אֲפִלּוּ כָּל הָעוֹלָם אוֹמְרִים עָלֶיךָ צַדִּיק אַתָּה הֱוֵי בְּעֵינֶיךָ כְּרָשָׁע. וְאָמְרוּ אִם יֵשׁ עָלֶיךָ רֵעִים מִקְצָתָם מְשַׁבְּחִים וּמִקְצָתָם מוֹכִיחִים. אֱהֹב אֶת הַמּוֹכִיחִים וּשְׂנָא אֶת הַמְשַׁבְּחִים. כִּי אֵלֶּה לְחַיֵּי עוֹלָם יְבִיאוּךָ. וְאֵלֶּה בְּרָעָתְךָ יְשַׂמְּחוּךְ. כִּי יְשַׁבְּחוּךְ. וְיִתָּכֵן גַּם כֵּן לְפָרֵשׁ – וּבְדַעַת צַדִּיקִים יֵחָלְצוּ. רֵעֵיהֶם. כִּי לֹא יַחֲנִיפוּ לָהֶם. אֲבָל יוֹכִיחוּ וְיוֹרוּ אוֹתָם בַּדֶּרֶךְ. בִּתְעוֹתָם בְּתֹהוּ לֹא דָּרֶךְ. וְנֶאֱמַר (משלי כ"ו:כ"ח) וּפֶה חָלָק יַעֲשֶׂה מִדְחֶה. הִמְשִׁיל פֶּה חָלָק לְדֶרֶךְ חֲלַקְלַקּוֹת. וְאָמַר כִּי כַּאֲשֶׁר יִפּוֹל הָאָדָם וְיִדָּחֶה בְּלֶכְתּוֹ בְּדֶרֶךְ חֲלַקְלַקּוֹת, כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר (תהילים ל"ה:ה'-ו') יִהְיוּ כְּמוֹץ וְגוֹמֵר וּמַלְאַךְ ה' דּוֹחֶה יְהִי דַרְכָּם חֹשֶׁךְ וַחֲלַקְלַקּוֹת, כֵּן יִפּוֹל הָאָדָם וְיִדָּחֶה בְּפֶה חָלָק, וְהוּא פֶּה חָנֵף. וְעַל הָעִנְיָן אֲשֶׁר בֵּאַרְנוּ אָמַר דָּוִד הַמֶּלֶךְ עָלָיו הַשָּׁלוֹם (תהילים י"ב:ד') יַכְרֵת ה' כָּל שִׂפְתֵי חֲלָקוֹת לָשׁוֹן מְדַבֶּרֶת גְּדֹלוֹת. קִלֵּל פֶּה חָלָק כִּי יַשְׁחִית בּוֹ רֵעֵהוּ. וְהַלָּשׁוֹן הַקָּשָׁה שֶׁהוּא הֶפֶךְ הֶחָלָק. וְהוּא לָשׁוֹן הָרַע. וְיֵשׁ מִן הַחֲנֵפִים שֶׁמִּתְכַּוְּנִים לְהַחֲנִיף לְאַנְשֵׁי זְרוֹעַ כְּדֵי שֶׁיְּכַבְּדוּ אוֹתָם וִינַשְּׂאוּם. וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ כָּל הַמַּחֲנִיף לַחֲבֵרוֹ לְשֵׁם כָּבוֹד. לַסּוֹף נִפְטָר מִמֶּנּוּ בְּקָלוֹן.

אֲבָל הַצַּדִּיק אִם מְשַׁבֵּחַ אוֹתוֹ אָדָם – לֹא יִתְגָּאֶה בָּזֶה, עֲבוּר שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ עֲלֵיהֶם הַשָּׁלוֹם (נידה ל ב): אֲפִלּוּ כָּל הָעוֹלָם אוֹמְרִים עָלֶיךָ שֶׁאַתָּה צַדִּיק – הֲוֵי בְּעֵינֶיךָ כְּרָשָׁע. וְאָמְרוּ (אבות דרבי נתן כט א): אִם יֵשׁ לְךָ רֵעִים, מִקְצָתָם מְשַׁבְּחִים אוֹתְךָ וּמִקְצָתָם מְיַסְּרִים וּמוֹכִיחִים אוֹתְךָ – אֱהֹב הַמּוֹכִיחִים וְלֹא אֶת הַמְשַׁבְּחִים; כִּי אֵלּוּ לְחַיֵּי עוֹלָם יְבִיאוּךָ, וְאֵלּוּ בְּרָעָתְךָ יִשְׂמְחוּ כִּי יְשַׁבְּחוּךָ. וְנֶאֱמַר (משלי כו כח): ״וּפֶה חָלָק יַעֲשֶׂה מִדְחֶה״ – הִמְשִׁיל פֶּה חָלָק לְדֶרֶךְ חֲלַקְלָקוֹת, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים לה ה-ו): ״וּמַלְאָךְ יְיָ דּוֹחֶה, יְהִי דַּרְכָּם חֹשֶׁךְ וַחֲלַקְלַקֹּת״, כִּי יִדְחֶה הָאָדָם וְיִפּוֹל, שֶׁפֶּה חֵלֶק הוּא מָלֵא חֵטְא וְחָנֵף. וְעַל זֶה נֶאֱמַר (תהלים יב ד): ״יַכְרֵת יְיָ כָּל שִׂפְתֵי חֲלָקוֹת, לָשׁוֹן מְדַבֶּרֶת גְּדוֹלוֹת״ (שם יב ד). קִלֵּל פֶּה חָלָק בִּשְׁבִיל שֶׁמַּשְׁחִית רֵעֵהוּ, וְקִלֵּל לָשׁוֹן הַקָּשָׁה שֶׁהוּא הִפּוּךְ הֶחָלָק, וְהוּא לָשׁוֹן הָרַע.

וְזֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: וְלִרְאוֹת שְׁהֵם בְּהֵמָה הֵמָּה לָהֶם — לְבַדָּם, רְשָׁעִים לְעַצְמָן, וְלֹא לְהִתְחַבֵּר עִם בְּנֵי אָדָם הַיְרֵאִים הַכְּשֵׁרִים. וּמָה הוּא הַדִּבּוּר שֶׁל אוֹתָן הָרְשָׁעִים? שֶׁרוֹצִין לְחַדֵּשׁ דָּבָר שֶׁל שָׁוְא וָשֶׁקֶר מִלִּבָּם, שֶׁאוֹמְרִים: כִּי מִקְרֶה אֶחָד לָאָדָם, וּמִקְרֶה אֶחָד לַבְּהֵמָה. עַל כֵּן אִישׁ הַיָּשָׁר בְּעֵינָיו יַעֲשֶׂה, כִּי אֵין מַתַּן שָׂכָר לַצַּדִּיקִים, וְאֵין עֹנֶשׁ לָרְשָׁעִים, וְלֵית דִּין וְלֵית דַּיָּן. אֲבָל תִּפַּח רוּחָן, דְּאִנּוּן בְּהֵמוֹת וְאִנּוּן טִפְּשָׁאִין מְחֻסְרֵי אֲמָנָה — אוֹי לָהֶם וּלְנַפְשַׁיְהוּ! וְעַל זֶה אָמַר שְׁלֹמֹה אֲבַתְרֵיהּ: מִי יוֹדֵעַ רוּחַ בְּנֵי אָדָם, הָעוֹלָה הִיא לְמַעְלָה, וְרוּחַ הַבְּהֵמָה, הַיּוֹרֶדֶת הִיא לְמַטָּה לָאֶרֶץ. פֵּרוּשׁ: אִנּוּן טִפְּשָׁאִין אֵינָן יוֹדְעִין דִּין וָדַת תּוֹרָתֵינוּ הַקְּדוֹשָׁה וְדַרְכֵּי הַיִּרְאָה, וְאוֹחֲזִין בְּמֵדַּת הַגַּאֲוָה, לְמַעַן סְפוֹת הָרָוָה אֶת הַצְּמֵאָה. הֲלֹא יֵשׁ לָהֶם לֵידַע, כִּי רוּחַ בְּנֵי אָדָם הֵם הַכְּשֵׁרִים, וַדַּאי הִיא הָעוֹלָה לְמַעְלָה. וְרוּחַ הַבְּהֵמָה שֶׁל אוֹתָן הָרְשָׁעִים, הַחוֹטְאִים בְּנַפְשׁוֹתָם וְנִדְמוּ כַּבְּהֵמָה — הִיא יוֹרֶדֶת לְמַטָּה לָאָרֶץ, לְהַאי אֲתָר דַּהֲוֵי תִּפַּח רוּחָן. עֲלַיְהוּ כְּתִיב: יִהְיוּ כְּמוֹץ לִפְנֵי רוּחַ, וּמַלְאַךְ ה' דּוֹחֶה אוֹתוֹ.