מוסר על תהילים לז:א

כַּד מָטוּ רַבִּי יְהוּדָה וְרַבִּי יִצְחָק, קָרִיב לְגַבַּיְהוּ. וּשְׁאִילוּ לֵיהּ, וְסָח לְהוּ עֻבְדָּא. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה: שַׁפִיר עֲבָדִית! זִיל בַּהֲדַן וְנִתּוּב הָכָא וְנִשְׁמַע מִלָּה מִפּוּמָךְ. אָמַר יַנּוּקָא: לָאֵי אֲנָא, דְּלָא אֲכִילְנָא יוֹמָא דֵּין. אַפִּיקוּ נַהֲמָא וִיהֲבוּ לֵיהּ. אִתְרַחִישׁ נִיסָא וְאַשְׁכָּחוּ חַד מַעְיָנָא דְּמַיָּא תְּחוֹת אִילָנָא, וְשָׁתוּ מִנַּיְהוּ. פָּתַח הַאי יַנּוּקָא וְאָמַר: כְּתִיב (תְּהִלִּים לד, א): "לְדָוִד, אַל תִּתְחַר בִּמְרֵעִים, אַל תְּקַנֵּא בְּעֹשֵׂי עַוְלָה" — אַל תִּפְנֶה לְהִסְתַּכֵּל בְּמַעֲשֵׂה הָרְשָׁעִים, כִּי שֶׁמָּא לֹא תְּקַנֵּא קִנְאַת ה' צְבָאוֹת, וְתֵעָנֵשׁ בִּשְׁבִיל כֵּן, כִּי כָּל מָאן דַּחֲמֵי עוֹבְדַיְהוּן דִּרְשִׁיעֵי וְלֹא מוֹכִיחָן עוֹבֵר עַל תְּלָת לָאוִין: א) עַל לָאו "לֹא יִהְיֶה לְךָ אֱלֹהִים אֲחֵרִים עַל פָּנַי". ב) עַל לָאו דְּ"לֹא תַעֲשֶׂה לְךָ פֶסֶל וְלֹא תִשְׁתַּחֲוֶה לָהֶם וְגוֹ'". ג) עַל לָאו "לֹא תָעָבְדֵם". בְּגִין כָּךְ בָּעֵי לֵיהּ לְבַר נָשׁ לְאִתְפָּרְשָׁא מִנַּיְהוּ וּלְמִסְטֵי אוֹרְחָא מִנַּיְהוּ, עַל כֵּן אִתְפָּרַשְׁנָא וְסָטִינָא אוֹרְחָא. מִכָּאן וּלְהָלְאָה דְּאִשְׁכַּחְנָא לְכוּ, הַאי קְרָא אֵימָא קַמַּיְכוּ. פָּתַח וְאָמַר: וַיִּקְרָא אֶל משֶׁה, בְּאָלֶ"ף זְעֵירָא; בְּגִין דְּהַאי קְרִיאָה לָא הֲוַי בִּשְׁלִימוּ. מַאי טַעֲמָא? דְּלָא הֲוֵי אֶלָּא בְּאַרְעָא דְּחוּצָה לָאֶרֶץ, בְּגִין דִּשְׁלִימוּ לָא אִשְׁתְּכַּח אֶלָּא בְּאַרְעָא קַדִּישָׁא.