מוסר על תהילים מב:ו

ומשל המין הב', (איוב טו, לה) הרה עמל וילד און, שהושאל ההריון אל המחשבה, והלידה אל המעשה. וכן (שמות טו, יז) תביאמו ותטעמו, שהושאל הנטויה אל הקיום במקום רשום. ומזה (דברים כט, יט) כי אז יעשן אף ה' וחרה אפו, כוונתם התעוררות דין לפי המקבלים. וכן הושאלו דיבור ואמירה וקול אלקים להשגת הנבואה, כי ממקורותיהם הנעלמות ירדו דרך המדרגות עד אזן הנביאים. ויושאלו ג"כ אמירה ודיבור אל החפץ והמחשבה, כמה (ש"א כ, ד) מה תאמר נפשך, ומזה (בראשית א, ג) ויאמר אלקים יהי אור, (ישעיה מז, ח) אומרה בלבבה, (בראשית כד, נא) ותהי אשה לבן אדוניך, (קהלת א, טז) כאשר דיבר ה' דברתי אני עם לבי. וקריאה הושאלה אל ההשפעה, כמו (תהלים מב, ו) תהום אל תהום קורא, (ישעיה ו, ג) וקרא זה אל זה, תרגום יונתן ומקבלין דין מדין. וכן לרז"ל (ברכות ו, א) מנין שהקב"ה מניח תפילין, הושאלה הנחת תפילין אל היותו יתברך מתייחד במדותיו להשפיע לפי התעוררת התחתונים בהניחם התפילין, כנודע לחכמי לב. וכאלה רבות אצל רבותינו על צד השאלה והשיתוף, כאמרם רז"ל (שהש"ר א, טז) על (שה"ש א, ב) ישקני וגומר, יזיינני יטהרני ידביקני, כי ענין יש קני הוא יזיינני נגד יצה"ר כאמרם רז"ל (סוכה נב, ב) אם פגע בך מנוול כו', מלשון (איוב ב, כד) יברך מנשק ברזל, והוא גם כן יטהרני מחלאת הרעות הנפסדות כמשיק שני גבים זה לזה והם טהורים, ידביקני שהוא ענין הצלחת הנפש, ואתם הדבקים וגו' (דברים ד, ד) :

עוד יש בזה הפסוק רמז גדול המתבאר בזוהר במקום אחר. ואמר, כשהאדם עושה ומקיים מצות מוסיף כח בדיוקנא דלעילא, ובעבירה פוגם לעילא ותתא כו'. וכשאדם חוטא, מחזו רשימין באפיה כו'. וזהו ענין (ישעיה ג, ט) הכרת פניהם ענתה בם, וכן כתיב (קהלת ח, א) חכמת אדם תאיר פניו. והרב אלשיך פירש מה שאמר יעקב על יוסף (בראשית מה, כח) אלכה ואראנו, כי רצה להסתכל ברשימו דאנפיה מה הוא. וכן אמר (עי' שם מו, ל) אחר ראותך כי עודך חי, כי הנני רואה רושם רשימו דאנפך כי איש חי אתה והאיר יי' פניו אליך ובאור פני מלך חיים. ועל זה כתיב (תהלים מב, ו) מה תשתוחחי וגו' ישועות פני ואלהי. רצה לומר, מה אצטער ביותר, הלא יש תקנה בתשובה להושיע רשימו דפני, וגם לסלק פגם דיוקנא דאלהי. ואשני פנים האלו כתיב (דברים ה, ד) פנים בפנים דיבר יי' עמכם. ועל זה בא הרמז, יראה יראה (שמות כג, יז), כדרך שבא לראות כך בא ליראות (חגיגה ב, א):