יוֹמָ֤ם ׀ יְצַוֶּ֬ה יְהוָ֨ה ׀ חַסְדּ֗וֹ וּ֭בַלַּיְלָה שירה [שִׁיר֣וֹ] עִמִּ֑י תְּ֝פִלָּ֗ה לְאֵ֣ל חַיָּֽי׃
מנורת המאור
לעולם ישתדל אדם ללמוד תורה ביום ולשנותה בלילה, שכל הקורא ביום ושונה בלילה הב"ה מטה אליו חסד. כדגרסי' בפרק ב' דמסכת ע"ז ובמ' חגיגה בפרק אין דורשין בעריות, אמ' ריש לקיש, כל העוסק בתורה בלילה הב"ה מושך עליו חוט של חסד, שנא' (תהלים מב, ט) יומם יצוה ה' חסדו ובלילה שירה עמי, מה טעם יצוה ה' חסדו ביום, משום דבלילה שירה עמי. איכא דאמרי, אמ' ריש לקיש שכל העוסק בתורה בעולם הזה, שדומה ללילה, הב"ה מושך עליו חוט של חסד בעולם הבא, שדומה ליום, שנא' (תהלים מב, ט) יצוה יומם ה' חסדו ובלילה שירו עמי. וגרסי במ' עירובין בפ' עושין פסין, א"ר ירמיה בן אלעזר, כל בית ששומעין בו תורה בלילה שוב אינו חרב, שנאמר (איוב לה, י) ולא אמ' איה אלוה עושי נותן זמירות בלילה.
שני לוחות הברית
סדר הלילה מעמק הברכה של אבא מורי זלה"ה, עם הגה"ה שלי. טוב ללמוד כל הלילה סמוך לשכיבה, ואפילו בלילות היותר קצרים שבקיץ אפי' דבר מועט, כדי שישכוב מתוך דברי תורה. אמרו ז"ל בפרק קמא דעבודה זרה (ג, ב), ובחגיגה פרק אין דורשין (יב, ב), כל העוסק בתורה בלילה, הקב"ה מושך עליו חוט של חסד ביום, שנאמר (תהלים מב, ט) יומם יצוה יי חסדו כו'. ועוד כדי שתתקיים (יהושע א, ח) והגית בו יומם ולילה. ואם מצער הוא, וכמ"ש לעיל בשם בעל ברכת אברהם שהעיד אביו בשם מהר"י קולין רבו ז"ל, שכשהיו לו עסקים הרבה מהקהילות ולא היה ספק בידו ללמוד, היה פותח ספר אחד ביום וקורא שורה או שתי שורות ולא יותר, וכן בלילה, כדי לקיים והגית בו יומם ולילה, דאחד המרבה ואחד הממעיט ובלבד שיכוין לבו לשמים (ברכות ה, ב) בשעת הדחק. על כן כתב הטור בסימן רל"ח, ובענין לימוד הלילה יותר ויותר מבשל יום:
שני לוחות הברית
וזה לשון תולעת יעקב, גרסינן בחגיגה פרק אין דורשין (יב, ב), אמר ריש לקיש, כל העוסק בתורה בלילה הקדוש ברוך הוא מושך עליו חוט של חסד ביום, שנאמר (תהלים מב, ט) יומם יצוה ה' חסדו ובלילה שירה עמי, מה טעם יומם יצוה ה' חסדו, משום דבלילה שירה עמי: