מוסר על תהילים מג:א

וְהִנֵּה אַצִּיג לְךָ מַאֲמָר אֶחָד, מַה שֶּׁכָּתוּב בְּזֹהַר חָדָשׁ פָּרָשַׁת בְּרֵאשִׁית זֶה לְשׁוֹנוֹ: תָּנוּ רַבָּנָן: כְּשֶׁחָלָה רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי, עָאלוּ לְגַבֵּיהּ רַבִּי פִּנְחָס בֶּן יָאִיר וְרַבִּי חִיָּא וְרַבִּי אַבָּהוּ. אָמְרוּ לֵיהּ: מַאן דְּהוּא קִיּוּמָא דְּעָלְמָא שְׁכִיב?! אָמַר לְהוּ: לֹא בֵּית דִּינָא דְּעֵילָא מְעַיְּנִין בְּדִינָאִי, דְּהָא אֲנָא חֲדָאִי דְּלָא אֲנָא אִתְיַהַב לְמַלְאָכָא וּלְדִינָא דִּלְעֵילָא, דַּאֲנָא לָאו כִּשְׁאָר בְּנֵי נָשָׁא, אֶלָּא הַאי דִּינָא דִּילִי — קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא דַּיְנָא לֵיהּ, וְלֹא בֵּית דִּינָא. וְהַיְנוּ דְּאָמַר דָּוִד מַלְכָּא: שָׁפְטֵנִי אֱלֹהִים וְגוֹ'. וְכֵן שְׁלֹמֹה אָמַר: לַעֲשׂוֹת מִשְׁפַּט עַבְדּוֹ וּמִשְׁפַּט עַמּוֹ — מִשְׁפַּט עַבְדּוֹ בִּלְחוֹדוֹי, וְלֹא אָחֳרָא, דְּהָא תַּנִּינָן: כְּשֶׁאָדָם שׁוֹכֵב, בֵּית דִּינָא דִּלְעֵילָא מִסְתַּכְּלִין בְּדִינוֹי; אִית מִנְּהוֹן דְּנָטִין לְכַף זְכוּת, וְאִית מִנְּהוֹן דְּנָטִין לְכַף חוֹבָא, כֵּיוָן דְּחַזְיָן חוֹבָא בְּבַר נָשׁ. וְכַד דִּינָא הֲוָה קַמֵּיהּ קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, לֹא נָפִיק אִינַשׁ לְמֶהֱוֵי בְּהַהוּא דִּינָא בַּר טָב. מַאי טַעֲמָא? דְּהָא תַּנִּינָן: מְכִילוֹי (פֵּרוּשׁ: מִדּוֹת) דְּמַלְכָּא עִלָּאָה נָטוּי לִזְכוּתָא תָּדִיר, הוּא כֻּלֵּיהּ צַד רַחֲמָנוּת, וּבְיָדוֹ לְשַׁבְקָא לְחַטָּאִין וְחוֹבִין. הֲדָא הוּא דִּכְתִיב: כִּי עִמְּךָ הַסְּלִיחָה — וְלֹא עִם אַחֵר, וּבְגִין כָּךְ בָּעֵינָא קַמֵּיהּ דְּהוּא יָדוּן דִּינָאִי, וַאֲנָא אָעִיל בִּתְרֵיסַר בָּבֵי דְּעָלְמָא דְּאָתֵי דְּלָא אַעְבְּרוּ לוֹן בַּר אַבְהָתָא, וְלֵית מַאן דְּיִמְחֶה בְּיָדִי. וְעוֹד: דְּלָא אִתְבַּע רְשׁוּתָא.