מוסר על תהילים מח:ה

כולנו בני איש אחד נחנו (בראשית מב, יא). זה יהיה נגד כתר מלכות, במדרש רבות ויגש (צג, ב), כי הנה המלכים נועדו וגו' (תהלים מח, ה), זה יהודה ויוסף, עיין שם. (בכה על צווארי (בראשית מה, יד), בית המקדש (מגילה טז, ב)) נצנצה בהם רוח הקודש, ורומזים על העתיד מלכות בית דוד ומלכות אפרים, וכולם בעונותינו הרבים נתבטלו, והאחרון הכביד חורבן הבית, ושם כתיב (איכה ה, ו) מצרים נתנו יד, בט' באב הוקבע בכיה לדורות מחטא המרגלים (תענית כט, א):

נחזור לענין, השבטים שהיו מתחלה חושדין את יוסף שהוא מבקש כתר מלוכה, ודבר זה רמוז בבראשית רבה פרשת ויגש (צג, ב) זה לשונו, כי הנה המלכים נועדו עברו יחדיו (תהלים מח, ה-ז). כי הנה המלכים, זה יהודה ויוסף. עברו יחדיו, זה נתמלא עברה על זה, וזה נתמלא עברה על זה. המה ראו כן תמהו, ויתמהו האנשים איש על רעהו (בראשית מג, לג). נבהלו נחפזו, ולא יכלו אחיו לענות וגו' (שם מה, ג). רעדה אחזתם שם, אלו השבטים. אמרו, מלכים מדיינים אלו עם אלו מה איכפת לנו, יאי למלך מדיין עם מלך, עד כאן לשונו:

נחזור לענין, השבטים שהיו מתחלה חושדין את יוסף שהוא מבקש כתר מלוכה, ודבר זה רמוז בבראשית רבה פרשת ויגש (צג, ב) זה לשונו, כי הנה המלכים נועדו עברו יחדיו (תהלים מח, ה-ז). כי הנה המלכים, זה יהודה ויוסף. עברו יחדיו, זה נתמלא עברה על זה, וזה נתמלא עברה על זה. המה ראו כן תמהו, ויתמהו האנשים איש על רעהו (בראשית מג, לג). נבהלו נחפזו, ולא יכלו אחיו לענות וגו' (שם מה, ג). רעדה אחזתם שם, אלו השבטים. אמרו, מלכים מדיינים אלו עם אלו מה איכפת לנו, יאי למלך מדיין עם מלך, עד כאן לשונו: