יִ֭מָּחֽוּ מִסֵּ֣פֶר חַיִּ֑ים וְעִ֥ם צַ֝דִּיקִ֗ים אַל־יִכָּתֵֽבוּ׃
שני לוחות הברית
במסכת ר"ה*דבר טוב ויפה על הגמרא ג' ספרים נפתחים בר"ה וכו'. (טז, ב) אמר רבי כרוספדאי אמר רבי יוחנן ג' ספרים נפתחים בר"ה א' של צדיקים גמורים ואחד של רשעים גמורים ואחד של בינונים. של צדיקים גמורים נכתבים ונחתמים לאלתר לחיים. ושל רשעים נכתבים ונחתמים לאלתר למיתה. בינונים תלוים ועומדים עד יו"כ זכו נכתבים לחיים לא זכו נכתבים למיתה א"ר אבהו מאי קרא (תהלים סט, כט) ימחו מספר החיים מספר זה ספרן של רשעים חיים ספרן של צדיקים ועם צדיקים אל יכתבו זהו של בינונים. ופירש"י ג' ספרים ספרי זכרון של מעשה הברייות. הרב אלשיך הביא זה המאמר בספרו בפרשת אמור והקשה למה ג' ספרים כי די בשני ספרים של צדיקים ושל רשעים והבינונים ימתין עד י"כ אם יזכרו יכתוב אותן בספר של צדיקים ואם לא יזכו יכתוב אותן בספר של רשעים. ועוד הקשה האי לא זכי מאי פירושו אי איירי שלא הוספיו לחטוא רק נשארו בינונים כאשר היו קודם ר"ה א"כ למה ימותו והלא הקב"ה רב חסד הוא מטה כלפי חסד כמאמר בית הלל ליום הדין לעתיד. ואי איירי שהוספיו לחטוא אם כן קשה דיוקים להדדי ברישא נקיט זכו נכתבים לחיים משמע כשיהיו בינונים עומדים למיתה. ובסיפא אמר לא זכו דהיינו שהוסיפו לחטוא עומדים למיתה משמע הא כשיהיו בינונים לחיים. ועוד קשה איך אמר דוד ימחו מספרן של רשעים אדרבה שם מקומן לכתבן. ע"ק בצדיקים גמורים ורשעים גמורים מזכיר לשון נכתבים ונחתמים ואצל בינונים לא מזכיר נחתמים רק נכתבים. וביותר יש לתמוה איך אמר משה על עצמו מחני נא מספרן של רשעים איש שנאמר עליו לא קם כמשה ס"ד שיכתב בספרן של רשעים. העניינים הללו תמוהין הן לבאר הענין דע מה שפירשו התוספות ע"ז שמה האי לחיים ולמיתה מה שנכתבו צדיקים ורשעים איירי לחיי עה"ב ועפ"ז נ"ל לבאר הענין הספרים הללו הם דומים למארז"ל בחגיגה בענין שאלת אחד לר"מ מקרא (קהלת ז, יד) גם את זה לעומת זה כו' עד שאמר מלמד שהקב"ה ברא צדיקים וברא רשעים ברא ג"ע וברא גיהנם כל א' וא' יש לו שני חלקים א' בג"ע וא' בגיהנם זכה צדיק נוטל חלקו וחלק חברו בג"ע נתחייב רשע נוטל חלקו וחלק חברו בגיהנם. וכך הוא הענין באלה ספרים כשהקב"ה רואה בר"ה צדיקים גמורים נכתבין בספרן של צדיקים ובספר החיים הזה נכתבים גם רשעים למאי נפקא מינה להראות לצדיק שנוטל חלקו וחלק חבירו. וכן הרשעים גמורים כשהקב"ה רואה בר"ה נכתבים בספרן של רשעים וגם שמה נכתבים צדיקים גמורים למנ"מ שרשע נוטל חלקו וחלק הצדיק מה שיש לו בגיהנם משא"כ מי שהוא בינוני חציו זכאי וחציו חייב לזה אין שייך לומר שיטול חלקו וחלק חברו בג"ע או יטול חלקו וחלק חבירו בגיהנם כי דיו לעמוד בשלו א"כ בהכרח שיהיה לבינונים ספר בפ"ע. כי באיזה ספר יכתבם וכבר ידעת שהבחירה נתונה ביד אדם אם לטוב אם לרע והקב"ה כביכול עושה עצמו כאלו אינו ידוע סוף דרך האדם כדרך צדיק ורשע לא קאמר לכן יש לבינונים ספר בפ"ע לא לזכות ולא לחובה רק שמותיהן מפורש בתוכו ובאמת אם בי"כ נעשה צדיק גמור נכתב ונחתם לאלתר לחיים ואי לא זכה ח"ו שהרבה לחטוא נכתב ונחתם למיתה אמנם באם ישאר בינוני אזי אין לכתבו בספר צדיקים ולא בשל רשעים כי יש חלק לו בגן עדן ובגיהנם ודי לו לעמוד בשלו ליטול חלקו ולא חלק חבירו לכן צריך להיות לו ספר בפ"ע והשתא א"ש שלא קשה הדיוקים אהדדי כי ה"פ אם זכה למעלה יתירה א"כ הוא צדיק גמור ונוטל חלקו וח"ח בג"ע ומי שהוסיף לחטוא א"כ הוא רשע גמור ונוטל חלקו וח"ח בגיהנם משא"כ אם נשאר בינוני אזי עומד בשלו. ובזה יהיה פי' רבי אבין שפיר מאמר דוד ימחו מס' אלו ספרן של רשעים חיים אלו צדיקים ועם צדיקים אל יכתבו ספרן של בינונים ואגב יהיה מתורץ קושיא עצומה לספרן של בינונים עושה בבא בפני עצמו ועם צדיקים וגו'. ולספרן של צדיקים ורשעים כוללן כאחד ובחדא מחתא מחתינהו במלת מספר חיים. אלא זה הדבר שפירשנו כי הרשעים שעומדים בספרן של רשעים ממש על זה לא אמר ימחו אדרבה שם מקומן רק על אותן הרשעים הכתובים בספרן של צדיקים זה הוא להודיע שצדיק גמור נוטל חלקו וח"ח על זה אמר ימחו מספר של רשעים ר"ל כדי הוא למחות שמותם מס' הזה כדי שהצדיק יטול חלקו של רשע וזה הוא מספר חיים דהיינו הרשעים ההנכתבים בסה"ת ומס' הרשעים לא דבר מאומה. וכן לר"נ בר יצחק דאמר מהכא (שמות לב, לב) מחני נא מספרן וגו' גם כן היה הענין ע"ז כי משה היה נכתב בספר של צדיקים ושל רשעים כדי להודיע שהרשע נוטל חלקו של משה בגיהנם והוא יטול חלק של רשע בג"ע. והאלשיך עשה פירוש אחר והמעיין יבחר. והשתא א"ש בצדיקים גמורים או ברשעים גמורים שנגלה מעשיהם מיד בר"ה נופל עליהם לומר לשון כתיבה וחתימה כי מעשיהם גלויין ושפיר לכתבן ולחמתן לכל אחד כדינו משא"כ הבינוים ע"כ איירי שהם עומדים ע"ד הממוצע והקב"ה ממתין להם לראות מה יהיה בסופם אין שייך לומר בהם חתימה כי הם תלוין ועומדים עד עתה מיתתם והספר שלהם אינו כ"א זכרון שמותם ומעשיהם כפרש"י ג' ספרים נפתחים לזכור מעשיהם. ומתוך פי' תוספות שמפרשים האי ג' ספרים לחיים קאי על חיי עה"ב כו' ואז מתורץ מה שהקשה הרב ר"מ אלשיך מכח מימרא דרב אבהו במסכת ר"ה (לב, ב) אמרו מ"ה לפני הקב"ה רבש"ע מ"מ אין אומ' שירה בר"ה וי"כ א"ל אפשר אני יושב על הדין וספרי חיים וספרי מתים פתוחי' לפני ואיך יאמרו שירה והקשה מאחר גבי ספרי חיים מזכיר לשון רבים וכן ספרי מתים א"כ יש ד' ספרים ואליבא דר"י לא יותר כ"א ג' ספרים אלא זהו פירושו כי גם בחיי עה"ז ובמיתת עה"ז מי לא נפקד כהיום הזה הן לחיים הן למות לכן צריך לזה ב' ספרים ולעה"ב ב' ספרים א"כ ד' ספרים הן. ומה שרבי יוחנן משיב ג' ספרים יובן כמו שמצינו בפ"ק דב"ק דף י"ד (ע"א) גופא ארבע כללות היה ר"ש אומר בניזקין כל שהוא רשות לניזק כו' עד רבינא משמיה דרבא וכו' אי הכי ארבעה ג' הוי אר"נ בר יצחק ג' כללות בארבע מקומות ועיין רש"י וה"ה פה יש ד' ספרים ב' ספרים של חיים דהיינו מן חיי עוה"ב ומן חיי עה"ז וכן שני ספרים של מיתה ממיתת עולם הבא ומיתת עה"ז ואלו ארבעה ספרים נחלקים לשלשה מיני כתות כת צדיקים גמורים וכת רשעים גמורים ובינונים:
קב הישר
וְעַל אַזְהָרָה זוֹ, שֶׁלֹּא לִדְחוֹת הַנְּשָׁמָה הַקְּדוֹשָׁה, כְּרוּז יוֹצֵא בְּכָל יוֹם קָלָא מִן קָלָא נָחֵית (כְּמוֹ שֶׁפֵּרְשׁוּ הַתּוֹסָפוֹת: בַּת קוֹל, שֶׁהוּא קוֹל יוֹצֵא מִן קוֹל אַחֵר, כְּמוֹ שֶׁקּוֹרִין בִּלְשׁוֹן אַשְׁכְּנַז: וִידֶר־קְלַאנְג) מֵעֵילָא לְתַתָּא, מְתַבֵּר טוּרִין. מָאן אִנּוּן דַּחֲמָאָן וְלָא חֲמָאָן, אָטִימוּ אוּדְנִין, סְתִימִין עֵינִין, לָא חֲמָאָן וְלָא שָׁמְעִין וְלָא יָדְעִין סִכְלְתָנוּתָא? הֵן אִנּוּן דְּדָחִין נִשְׁמְתָא קַדִּישָׁא מֵאַתְרְהָא, שֶׁלֹּא יִכְתְּבוּן יָתַהּ בְּסִפְרֵי דְּחַיִּים, כְּמָאן דְּאַתְּ אָמַר: יִמָּחוּ מִסֵּפֶר חַיִּים, וְעִם צַדִּיקִים אַל יִכָּתֵבוּ. וַי לוֹן כַּד יִפְּקוּן מֵהַאי עָלְמָא יִתְמֶסְרוּן בִּידֵיהּ דְּדוּמָה וְיִתּוֹקְדוּן בְּנוּרָא.