מוסר על תהילים סט:לז

וְנִלְמָד מִזֶּה הַמַּאֲמָר, שֶׁיֵּשׁ לְהִתְחַבֵּר בַּדֶּרֶךְ עִם בַּעֲלֵי תּוֹרָה וּלְהִתְרַחֵק מִן עַמֵּי הָאֲרָצִים, כְּמוֹ שֶׁעָשָׂה הַאי יַנּוּקָא. וְשֵׁנִית נִלְמָד מִזֶּה הַמַּעֲשֶׂה גֹּדֶל עַנְוְתָנוּתָן שֶׁל רַבִּי יְהוּדָה וְרַבִּי יִצְחָק, שֶׁהָיוּ גְּדוֹלֵי יִשְׂרָאֵל, כְּשֶׁשָּׁמְעוּ דְּהַאי יַנּוּקָא הוּא בֶּן רַב הַמְנוּנָא סָבָא, הָיוּ מַרְכִּיבִין הַאי יַנּוּקָא עַל כִּתְפֵיהֶם לִשְׁמֹעַ דִּבְרֵי תּוֹרָה מִפִּיו, וְלֹא הָיוּ מִתְגָּאִים לִשְׁמֹעַ דִּבְרֵי תּוֹרָה אֲפִלּוּ מִפִּי קָטָן, כִּי הָאָדָם, שֶׁמֵּשִׂים עַצְמוֹ כְּעָפָר, שֶׁהַכֹּל דָּשִׁין בּוֹ, הוּא נִקְרָא אָהוּב לְמַעְלָה וְנֶחְמָד לְמַטָּה, וְנִקְרָאִין אוֹהֲבֵי ה', שֶׁעֲלֵיהֶם נֶאֱמַר (תְּהִלִּים סט, לז): "וְאוֹהֲבֵי שְׁמוֹ יִשְׁכְּנוּ בָהּ".