מוסר על תהילים עג:ה

וּבְפַח זֶה נִלְכָּדִים הַרְבֵּה מַנְהִיגִים בַּעֲבוּר הַגַּבְהוּת וְגַדְלוּת שֶׁלָּהֶם, וּמַטִּילִין אֵימָה יְתֵרָה עַל הַצִּבּוּר שֶׁלֹּא לְשֵׁם שָׁמַיִם, וּמִתְעַדְּנִים וּמִתְפַּנְּקִים וְאֵינָם עוֹזְרִים בְּמִסִּים וְאַרְנוֹנִיּוֹת, וּמֵקִלִּין לְעַצְמָן וּמַכְבִּידִין עַל אֲחֵרִים, וְנוֹטְלִין חֵלֶק בָּרֹאשׁ בְּכָל יְקָר וּגְדֻלָּה, וּפְנֵיהֶם תָּמִיד צְהֻבִּים, חֲזָקִים וּבְרִיאִים, מֵחֲמַת תַּאֲווֹת לִבָּם, וּ"בַעֲמַל אֱנוֹשׁ אֵינֵמוֹ, וְעִם אָדָם לֹא יְנֻגָּעוּ" (תְּהִלִּים עג, ה).