מוסר על תהילים עד:כא

אַל־יָשֹׁ֣ב דַּ֣ךְ נִכְלָ֑ם עָנִ֥י וְ֝אֶבְי֗וֹן יְֽהַלְל֥וּ שְׁמֶֽךָ׃

שני לוחות הברית

ומצאתי בקונטרס האר"י ז"ל וזה לשונו, דע כי הצדיק עושה זווג בחייו גם במותו כל אחד כפי כחו כו'. עד יש צדיק שעושה זווג בזה העולם כמו בניהו בן יהוידע למעלה באבא ואמא, כי אין לשם זווג רק ע"י קדוש השם בסוד י' הרוגי מלכות, ובזמן השמד חס ושלום, ואנו בקריאת שמע קצת. והיה בניהו ב"ן י"ה היינו בינה, יה"ו י"ה למעלה. וזהו סוד (ש"ב כג, כ) בן איש חי, בהיותו בחיים. והארי"ה סוד רי"ו שהכה ביום השלג כידוע. ומה שאמרו (סנהדרין פ"י מ"א) כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא, רצו לומר כל הנשמות. ומה שאמר לפעמים מזומן (עי' ברכות סא, ב), רצו לומר בהיותו לעתיד והיה אור הלבנה כאור החמה וגומר (ישעיה ל, כו). כי כוונת כ"ד אותיות ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד ובעת הגלות ד"ך. וזהו סוד (תהלים עד, כא) אל ישוב ד"ך נכלם. וכשהיה בית המקדש קיים, היה כ"ד. ולעתיד לבא כ"ד כ"ד. וזהו (ישעיה נד, יב) ושמתי כ"ד כ"ד שמשותיך. ובזמן שלמה היתה הלבנה במלואה, היינו הכ"ד אחד, הוא שליש אור כידוע מב' שלישית נגלים. ולעתיד לבוא כל השלישית וגם השליש הסתום, כי ג' פעמים כ"ד עולים ע"ב. וסוד חורבן הבית הוא, כי בי"ת עולה תי"ב. הוסיף עליהם ב', יהיה תי"ד כמנין ב' או"ר או"ר. תסיר הבי"ת שורשם ישאר בית, וחרב הב' אורות. אם כן לפי עילויים באצילות מי ומי יהיה זוכה לעשות זיווג אבא ואמא, ומי שיזכה לזאת באלף הז', נאמר עליו מזומן לחיי העולם הבא. וזהו סוד (ברכות סא, ב) אשריך רבי עקיבא שאתה מזומן לחיי עולם הבא. וכשאומר (ע"ש ד, ב) מובטח לו שהוא בן עולם הבא, זוהי המדריגה העליונה שבכולן, כגון בניהו בן יהוידע, וד' שמתו בעטיו של נחש השלימו עצמם בזה העולם, עד כאן לשונו. והנה בכלל הפרשה מדבר מג' מתנות טובות אלו:
שאל רבBookmarkShareCopy

שני לוחות הברית

ובסוד זה אנו צריכים ליקח שופר של איל לרמוז על אילו של יצחק, והוא תוקף שבח האבות העליונים שהאבות מתעטרים בו בסיבה שחלק הגבורה נכלל בהם, ואז ממשלת הדין מתהפך לרחמים ע"י התרועה. ולכן אח"כ יום תרועה יהיה לכם, רצה לומר לכם ניתן התעוררות של מעלה שאתם תעוררו, וזולת ההתעוררות שלכם לא יהיה שום התעוררות למעלההגה"הבענין שם שופר ראוי לדקדק בשמא, וארשום מה שמצאתי עם תוספות נופך שלי. מצינו ענין שם אלהים בג' מקומות, דהיינו בבינה וגבורה ובמלכות, וסימנך (ברכות ה, א) שלושה נתנו על ידי יסורים, תורה ארץ ישראל עולם הבא. בינה הוא עולם הבא, ונקראת אלהים בניקוד ידו"ד כי ממנה מתערין דינין, אף על פי שאין בעצמה דין, מכל מקום מסטראה מתעורר הדין. אחר כך גבורה נקראת אלהים והתורה נתנה בשם אלהים ושמענוה מפי הגבורה, כמו שנאמר (שמות כ, א) וידבר אלהים את כל הדברים האלה. מלכות גם כן נקרא אלהים והיא נקרא ארץ ישראל כנודע. והנה בשופר מרככים מדת הדין, דהיינו להביא אצילות הבנין בג' ראשונות שהם שלוש פעמים אהיה המרומזים בפסוק (שם ג, יד) אהי"ה אשר אהי"ה, ואחר כך כתיב (שם) כה תאמר להם אהי"ה שלחני אליכם, כי ג' פעמים אלהים הם בבנין, אף שאמרתי אלהים בבינה היינו מסיטראה שממנה מתעורר הדין בבחינה שנקראת אם הבנים, אבל לא מצד בחינת עצמותה. וכבר כתבתי שהענין הוא להביא אצילות הבנין לשרשו, ומשם עולה מעלה מעלה גבוה מעל גבוה, וג' ראשונות הם ג' פעמים אהיה, ודבר זה מבואר בארוכה בפרדס בשער השמות פרק ב', והאריך שם בדרוש הזה. והכלל העולה מדבריו, כי אהיה ראשון הוא בכתר בחינת בינה שבו, ואשר אהיה אשר הוא בחכמה המשפעת לבינה במקומה סוד אהיה, ואהיה ג' שנאמר כה תאמר לבני ישראל אהיה שלחני הוא גם כן בבינה אחר תחילת האצילות, הרי ג' פעמים אהי"ה הם בג' ראשונות. וגם בתיבת אשר הרומז לחכמה ובחכמה הוא שורש של אהיה של הבינה במקומה:
וזה סוד שופר כשתכתוב במילוי כזה שי"ן וא"ו פ"א רי"ש הראשי תיבות עולה ג' פעמים אלהים. כיצד, ש' בגימטריא אלהים במילוי כזה אל"ף למ"ד ה"י יו"ד מ"ם. פ"ו משופר עולה אלהים כפשוטו. אחר כך ר' משופר עולה אלהים בסוד אחוריים א' א"ל אל"ה אלה"י אלהי"ם. אחר כך סופי תיבות ממילוי שופר עולה ג' פעמים אהיה כזה אהיה כפשוטו, ואחר כך מילוי אהיה כזה אל"ף ה"י יו"ד ה"י. עוד מילוי אהיה כזה אל"ף ה"ה יו"ד ה"ה, הכל ביחד עולה של"ג. תחשוב עוד אותיות ג' שמות אלה הם כ"ד אותיות, והכל ביחד עולה שנ"ז כסופי אותיות של שופר שהם אמ"ש. והרמז כי ג' אלהים נכנסים בג' אהיה שהם ג' ראשונות, ויען כי בחכמה השורש של אהיה שבבינה כמו שכתבתי לעיל, נרמז עוד באותיות אמצעיות של שופר שהם יא"י עולה כמנין אהיה. גם יא"י ראשי תיבות ידו"ד אלהינ"ו ידו"ד, הרי לך סוד שם שופר. ואף שיש עוד מילוי שם אהיה העולה קמ"ג כזה אל"ף ה"א יו"ד ה"א, לא מרומז כאן רק המילוי ביודי"ן והמילוי בההי"ן, כי שם י"ה הוא בג' ראשונות כנודע. ויהרהר האדם במנין של"ג אם יהיו חטאיכם כשנים כשל"ג ילבינו (ישעיה א, יח). ובמילויין י"ה יהרהר מן המצר קראתי י"ה. ובמנין אותיות ד"ך יהרהר (תהלים עד, כא) אל ישוב ד"ך נכלם, וכל אלו המחשבות מביאות לידי התעוררות וטהרה:
:
שאל רבBookmarkShareCopy

פלא יועץ

וכשנו. תן לעניי עירו צריך להבחין איזהו עני הגון צנוע ומעלי, ועני חשוב בן טובים, להם יפתח ידו ביותר, כי לפי מה שהוא אדם יגדל ערכה של צדקה, ועל, כל פנים לא יפחת מלתן לכל שואל ולכל מין עני, כמדת קונו שנותן לחם לכל בשר ורחמיו על כל מעשיו, ובמדה שמודד מודדין לו, שאין מדקדקין עמו. ומה שאמרו (ב"ב ט ב) הכשילם בבני אדם שאינם מהגנים. אפשר דהינו שאינם צריכים לטל לפרנסתם ונוטלים להוציא לדבר עברה רחמנא לצלן, אבל למזונות אין בודקין, אלא שלעני המחזר על הפתחים אין נזקקים לו למתנה מרבה, אבל נותנים לו מתנה מועטת. ואסור להחזיר העני ששאל ריקם, שנאמר (תהלים עד כא) אל ישב דך נכלם, כך פסק הרמב"ם (הל' מתנות עניים פ"ז ה"ז) ונראה שבכלל זה הוא עני שפושט מטפחת בפתח בית הכנסת, שהוא כמי ששואל לכל אחד וצריך כל אחד להטיל לו פרוטה:
שאל רבBookmarkShareCopy