מוסר על תהילים עח:כה

לֶ֣חֶם אַ֭בִּירִים אָ֣כַל אִ֑ישׁ צֵידָ֬ה שָׁלַ֖ח לָהֶ֣ם לָשֹֽׂבַע׃

אור הצפון

דור המדבר, שהיה, כאמור, כולו ״דור דעה״, היה מופשט לגמרי מהעולם הגשמי. הם חיו כאילו בשמים, בין עמוד הענן ועמוד האש, ומרוחקים מכל תנאים גשמיים, ואף לא היו להם מצרכי אכילה, וניזונו מהמן הנקרא ״לחם אבירים״ (תהלים עח:כה), כלומר: לחם מן השמים. ודוקא משום כך ראו פגם במצבם, כי בהיותם במדריגות העליונות של ״דור דעה״, היו זקוקים דוקא לפעולות הנראות בעינינו בגשמיות, כדי להתרומם על ידו למדריגות יותר גדולות.
שאל רבBookmarkShareCopy

שמירת הלשון

כֵּן הַדָּבָר מַמָּשׁ בְּעִנְיָנֵנוּ בְּקַל וָחֹמֶר אֶלֶף אֲלָפִים, כְּשֶׁנִּתְבּוֹנֵן הֵיטֵב, וְהוּא, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בָּרָא אֶת הָעוֹלָם הַזֶּה, שֶׁהוּאֹ עוֹלָם הַגַּשְׁמִי, וְהָעוֹלָם הָעֶלְיוֹן. וְיָדוּעַ שֶׁבָּעוֹלָם הָעֶלְיוֹן נִכְלָלִים עוֹלָמוֹת הַרְבֵּה, כִּמְעַט עַד אֵין שִׁעוּר, אַךְ בְּדֶרֶךְ כְּלָל נֶחֱשָׁבִים בּוֹ ג' עוֹלָמוֹת: אֶחָד, עוֹלַם הַיְצִירָה וְהוּא עוֹלַם הַמַּלְאָכִים, וְעָלָיו עוֹלַם הַבְּרִיאָה, וְעַל כֻּלָּם עוֹלַם הָאֲצִילוּת, שֶׁשָּׁם הוּא אֲצִילוּת קָדְשׁוֹ יִתְבָּרַךְ. וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲזַ"ל, שֶׁעַל זֶה אָמַר הַכָּתוּב: כָּל הַנִּקְרָא בִשְׁמִי (הוּא עוֹלַם הָאֲצִילוּת) וְלִכְבוֹדִי בְּרָאתִיו (הוּא עוֹלַם הַבְּרִיאָה, שֶׁשָּׁם הוּא כִּסֵּא כְבוֹדוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא) יְצַרְתִּיו (הוּא עוֹלַם הַיְצִירָה, שֶׁשָּׁם הוּא חַיּוֹת הַקֹּדֶשׁ, שֶׁרָאָה יְחֶזְקַאל הַנָּבִיא, וְכָל עוֹלַם הַמַּלְאָכִים) אַף עֲשִׂיתִיו (הוּא עוֹלָם הַזֶּה וְכָל הַגַּלְגַּלִּים). וְיָדוּעַ שֶׁעוֹלָם הַזֶּה וְכָל גַּלְגַּלָּיו הוּא כְּאַיִן וְאֶפֶס נֶגֶד עוֹלַם הַיְצִירָה, כִּי יֵשׁ בּוֹ כִּתּוֹת מַלְאָכִים הַרְבֵּה עַד אֵין שִׁעוּר, וּבְכָל כַּת נִמְצָאִים מַלְאָכִים כִּמְעַט אֵין מִסְפָּר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דניאל ז' י'): "אֶלֶף אַלְפִין יְשַׁמְּשׁוּנֵּהּ וֻרִבּוֹ רִבְבָן קָדָמוֹהִי יְקוּמוּן" (אלף אלפים משמשים אותו, ורבי רבבות עומדים לפניו), וְאָמְרוּ חֲזַ"ל בַּחֲגִיגָה (דף י"ג:), שֶׁכָּל זֶה הוּא בְּכַת אַחַת, וְלַכִּתּוֹת אֵין מִסְפָּר כְּמוֹ שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (איוב כ"ה ג'): "הֲיֵשׁ מִסְפָּר לִגְדוּדָיו" (וְעַיֵּן שָׁם בַּגְּמָרָא עוֹד תֵּרוּצִים). וְאִיתָא בְּתָנָא דְּבֵי אֵלִיָּהוּ פֶּרֶק ל"א, שֶׁאַרְבַּע מֵאוֹת וְתִשְׁעִים וְשִׁשָּׁה אֲלָפִים רִבְבוֹת מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת מַקְדִּישִׁין שְׁמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא תָּמִיד, מִיצִיאַת הַחַמָּה וְעַד שְׁקִיעָתָהּ אוֹמְרִין: קָדוִֹשׁ קָדוֹשׁ וְגוֹ', וּמִשְּׁקִיעַת הַחַמָּה וְעַד יְצִיאָתָהּ אוֹמְרִין: בָּרוּךְ כְּבוֹד וְגוֹ'. וְיָדוּעַ הוּא שֶׁכָּל הַבְּרוּאִים אַף הַגָּבוֹהַּ שֶׁבַּגְּבוֹהִים כֻּלָּם צְרִיכִים לְהַשְׁפָּעָתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (נחמיה ט' ו'): "אַתָּה עָשִׂיתָ וְגוֹ' וְאַתָּה מְחַיֶּה אֶת כֻּלָּם". אַךְ אֵין הַשְׁפָּעַת מְזוֹנָם כְּמוֹ שֶׁלָּנוּ, שֶׁהוּא מָזוֹן רוּחָנִי וְדַק, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהילים ע"ח כ"ה): "לֶחֶם אַבִּירִים אָכַל אִישׁ", וְאָמְרוּ חֲזַ"ל, (יומא ע"ה:) שֶׁזֶּהוּ לֶחֶם שֶׁמַּלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת אוֹכְלִין אוֹתוֹ.
שאל רבBookmarkShareCopy

אור הצפון

ואמנם יצא מגיהנום זה חסד לשעה ולדורות, לעולם הבא ולעתיד לבוא, כי שלח ה׳ מלאכים ושינה את טבעם שאכלו ממש, כפי דעה אחת, כדי שאברהם יוכל לגמול אתם חסד, ומכל פעולה שעשה אברהם עם המלאכים יצאה ממנה טובה לישראל לכל הדורות ואף לעתיד לבוא. אמרו חז״ל: ״בשכר ׳חמאה וחלב׳ זכו למן; בשכר ׳והוא עומד עליהם׳ - זכו לעמוד הענן; בשכר ׳יוקח נא מעט מים׳ - זכו לבארה של מרים״ (בבא מציעא פו:). ולא עוד, אלא ש״כל מה שעשה אברהם למלאכי השרת בעצמו עשה הקדוש ברוך הוא לבניו בעצמו״ (שם), כלומר שבזכות חסדו של אברהם למלאכים, טיפל הקדוש ברוך הוא בכבודו ובעצמו בבניו וגמל להם חסד למעלה מדרך הטבע. ועוד, שבזכות זו יפרע להם הקדוש ברוך הוא גם לעתיד לבוא (ראה ילקוט בראשית יח). הרי שהגיהנום הזה שה׳ הוציא חמה מנרתיקה, נהפך לגן עדן ומשם דוקא זכו אבותינו במדבר לאכול את המן, לחם שמלאכי השרת אוכלים אותו, כדכתיב ״לחם אבירים אכל איש״ (תהלים עח, וראה יומא עה), ונעשו להם נסים בצאתם ממצרים ועוד יזכו לנפלאות גם להבא.
שאל רבBookmarkShareCopy