מוסר על תהילים פו:יא

ה֘וֹרֵ֤נִי יְהוָ֨ה ׀ דַּרְכֶּ֗ךָ אֲהַלֵּ֥ךְ בַּאֲמִתֶּ֑ךָ יַחֵ֥ד לְ֝בָבִ֗י לְיִרְאָ֥ה שְׁמֶֽךָ׃

חובת התלמידים

התמדת העבודה היא העיקר,‏ אבל א״א לו לאדם להתקשר בעבודה תמידית אם לא יבקש אותה תמיד.‏ ראה נא,‏ דוד המלך בקש מד׳,‏ הורני ד׳ דרכך,‏ אהלך באמתך יחד לבבי ליראה שמך ‏(תהלים פ״ו י"א).‏ את היצה״ר כבר הרג כמו שאמרה הגמרא,‏ ולקדושה עלאה עלה עד שזכה להיות רגל מרגלי כסא הכבוד,‏ ועם כל זה,‏ כאיש אשר מבחוץ ולא התחיל עוד בעבודה בקש מד׳,‏ הורני ד׳ את הדרך אשר בו אליך אלך.‏ ולא לפעמים ובשעות מיוחדות לבד בקש זאת,‏ רק תמיד בקש זאת,‏ כמשה״כ כי אליך אקרא כל היום.‏ ומה נענה אנן בתרי׳.‏ צייר לך,‏ בן מלך התועה בהרים במדבר שממה בין חיות טורפות ורוצחים אורבים,‏ ויודע שיש כאן דרך המובילה אל אביו המלך אבל נעלמה ממנו הדרך ולא ידעה,‏ ומה מאוד גדולים ותמידים בקשתו וחפושו את הדרך,‏ ומה מאד גדלה צעקתו אל אביו הורני אבי את דרכך.‏ רק אם כבן המלך התועה, תראה את עצמך מרוחק מן המלך אביך שבשמים, תועה בשממת עוה״ז גשמיות ושטותים, מחבלים את הגוף וממיתים את הנפש,‏ רק אז תתמיד לבקש את הדרך לד׳ ובעומק לבך תצעק תמיד,‏ הורני ד׳ דרכך.‏ ובמדה‏ שתתמיד לבקש,‏ תתמיד לעבוד אותו,‏ ואם לא תתמיד לבקש מעומק לבך א״א שתתמיד לעבדו ג״כ.‏
שאל רבBookmarkShareCopy

מסילת ישרים

וְהוּא מָה שֶׁהָיָה דָּוִד הַמֶּלֶךְ מִתְפַּלֵּל וְאוֹמֵר (תהלים פו:יא): הוֹרֵנִי ה' דַּרְכֶּךָ אֲהַלֵּךְ בַּאֲמִתֶּךָ יַחֵד לְבָבִי לְיִרְאָה שְׁמֶךָ.
שאל רבBookmarkShareCopy

מסילת ישרים

בְּבֵאוּר מִדַּת הַקְּדֻשָּׁה
עִנְיַן הַקְּדֻשָּׁה כָּפוּל הוּא, דְּהַיְנוּ: תְּחִלָּתוֹ עֲבוֹדָה וְסוֹפוֹ גְּמוּל, תְּחִלָּתוֹ הִשְׁתַּדְּלוּת וְסוֹפוֹ מַתָּנָה. וְהַיְנוּ: שֶׁתְּחִלָּתוֹ הוּא מָה שֶׁהָאָדָם מְקַדֵּשׁ עַצְמוֹ, וְסוֹפוֹ מָה שֶׁמְּקַדְּשִׁים אוֹתוֹ, וְהוּא מָה שֶׁאָמְרוּ זַ"ל (יומא לט א): אָדָם מְקַדֵּשׁ עַצְמוֹ מְעַט מְקַדְּשִׁים אוֹתוֹ הַרְבֵּה. מִלְּמַטָּה מְקַדְּשִׁים אוֹתוֹ מִלְּמַעְלָה.
שאל רבBookmarkShareCopy