עֲשֵֽׂה־עִמִּ֥י א֗וֹת לְט֫וֹבָ֥ה וְיִרְא֣וּ שֹׂנְאַ֣י וְיֵבֹ֑שׁוּ כִּֽי־אַתָּ֥ה יְ֝הוָ֗ה עֲזַרְתַּ֥נִי וְנִחַמְתָּֽנִי׃
מנורת המאור
ועוד גרסי' בפ' במה מדליקין ושבח אני את המתים שכבר מתו. אמ' מר, כשחטאו ישראל במדבר, עמד משה בכמה תפלות ותחנונים ולא נענה, כיון שאמ' זכור לאברהם ליצחק ולישראל עבדיך, מיד נענה. ולא יפה אמר שלמה ע"ה ושבח אני את המתים שכבר מתו. ד"א ושבח אני את המתים שכבר מתו, מנהגו של עולם, מלך בשר ודם גוזר גזירה ספק מקיימין אותה ספק אין מקיימין אותה, ואם תמצא לומר מקיימין אותה, בחייו מקיימין אותה במותו אין מקיימין אותה. ואלו משה רבינו ע"ה [גזר] כמה גזירות ותקן כמה תקנות מעצמו ומקויימות הן לעד ולעולם ולעולמי עולמים, ולא יפה אמ' שלמה ושבח אני את המתים שכבר מתו. ד"א ושבח אני את המתים שכבר מתו, כדרב יהודה, דאמ' רב יהודה אמ' רב, מאי דכתי' (תהלים פו, יז) עשה עמי אות לטובה ויראו שונאי ויבושו, אמ' דוד לפני הב"ה, רבונו של עולם, מחול לי על אותו עון. אמ' לו הב"ה, מחול לך. אמ' לו, ויראו שונאי ויבושו. אמ' לו, בחייך איני מודיע, בחיי שלמה בנך אני מודיע. בשעה שבנה שלמה בית המקדש, ובקש להכניס הארון לבית קדשי הקדשים, דבקו שערים זה בזה. אמ' שלמה עשרים וארבעה רננות ולא נענה. פתח ואמ', שאו שערים ראשיכם והנשאו פתחי עולם ויבא מלך הכבוד, ולא נענה. כיון שאמ' בעבור דוד עבדך אל תשב פני משיחך, מיד נענה. באותה שעה נהפכו פניהם של שונאי דוד כשולי קדרה וידעו כל ישראל שמחל לו הב"ה אותו עון, ולא יפה אמ' שלמה ושבח אני את המתים שכבר מתו.