מוסר על תהילים צו:ו

וזה לשון הרמב"ן (שמות כח, ב), ועל דרך האמת לכבו"ד ולתפאר"ת יאמר שיעשו בגדי קודש לאהרן לשרת בהם לכבוד השם השוכן בתוכם ולתפארת עוזם, כדכתיב (תהלים פט, יח) כי תפארת עוזמו אתה, וכתיב (ישעיה סד, י) בית קדשנו ותפארתנו אשר הללוך אבותינו, וקדשנו הוא הכבוד, ותפארתנו תפארת ישראל. ועוד נאמר (תהלים צו, ו) עוז ותפארת במקדשו, וכן (ישעיה ס, יג) לפאר מקום מקדשי ומקום רגלי אכבד, שיהיה מקום המקדש מפואר בתפארת, ומקום רגליו שהוא מקום בית המקדש מכובד בכבוד השם, וכן ובישראל אתפאר שיהיה מראה ומיחד בהם תפארתו:

והנה כתיב (תהלים צו, ו) הו"ד והד"ר לפניו עוז וחדוה במקומו, וזה הפסוק מורה על הגליות שהם לטובת ישראל, כי הכתוב אומר (איכה א, יג) כל היום דוה, רמז על הגלות הארוך שהוא על כל פנים אלף שנה, כי יומו של הקב"ה אלף שנה, ובעוונותינו הרבים רבו עוד רבו. ואומר הזוהר והודי נהפך עלי למשחית (דניאל י, ח), כי כשתהפך הו"ד נעשה דו"ה, וכבר הארכתי בזה הענין במקום אחר (עי' מס' שבועות פרק תו"א מעלת לומדיה הקדמה הג' ד"ה כתיב הוד והדר), וכתבתי כי הדר פירושו היפוך מלשון הדרן עלך, כלומר הפוך בה והפוך בה. והכוונה הוד וההיפך של הוד שהוא דוה הכל יצא מלפניו ויגרום לעתיד עוז וחדוה במקומו, כי ישמ"ח ה' במעשיו, ישמ"ח אותיות משי"ח. ועל זה אמר במדרש (שוח"ט כא), ינתן למשיח ההו"ד של משה וההדר של יהושע. כלומר, מן יהושע ואילך הותחלה ההשגה להתמעט והותחל ההוד להתהפך ונעשה הדר מלשון הרע, ודבר זה בעצמו גורם בהכלות פשע זוהמת הנחש, ויבא משיחנו יהיה יתרון אור שיהיה למשיח ההוד. וגם היתרון מכח ההדר שיהיה יתרון אור, וזה יהיה בזמן שיעמוד הכהן לאורים ותומים. וכן בפרשה זו נרמזים (כז, כא) ושאל לו במשפט האורים. וכן במנין בני ישראל נרמז ענין משיח, כמה שתמצא בבני דן חושם. ובפרשת ויגש (בראשית מו, כג) כתיב, ובני דן חשים. ומצאתי שכתב האר"י ז"ל, כי חסר כתיב, שהוא אותיות משיח, כי אז יעשה אחד משבט דן מלחמה גדולה כדאיתא בזוהר פרשת בלק (קצד, ב), יהי דן נחש עלי דרך (בראשית מט, יז), דא שמשון. שפיפון עלי ארח (שם), דא אליה אתא מן דן דפרח אחר בלעם, שכתיב בו (במדבר כג, ג) וילך שפי, ופרח באוירא בההוא ארח כדין אתכסי מעינא כו'. הנושך עקבי סוס (בראשית שם), דא עירא דאתא מדן דהוה בהדיה דוד, ובגיניה תליא גבורתא דדוד, דכתיב (ש"ב ח, ד) ויעקר דוד את כל הרכב. ויפול רוכבו אחור (בראשית שם), דא שריה דזמין למיתי בהדיה משיח בן אפרים, ואיהי משבטא דדן. מאן איהו למעבד נוקמין וקרבין בשאר עמין, ואז (שם יח) לישועתך קויתי ה' כו'. ומה שכאן מזכירו בשם חוש"ם, כי יהיה הוא כמו משו"ח מלחמה. וכן פינחס דאתי מצד אם מיוסף היה משוח מלחמה, מורה על משיח בן יוסף. ואח"כ יתהפך חוש"ם לחומש, כי יקויים (במדבר ה, ז) וחמישיתו יוסיף עליו, כדין המועל בהקדש, וקודש ישראל לה' כמו שכתב רש"י בפסוק (שה"ש ח, יב) האלף לך שלמה ומאתים לנוטרים את פריו. אמן:

ואמר הודו, רומז למ"ש הזוהר (עי' רעיא מהימנא פנחס ח"ג רמג, א) כל היום דוה (איכה א, יג), כי נגזר הגלות עכ"פ לאלף שנה שהוא יום של הקב"ה, וכתיב (דניאל י, ח) והודי נהפך למשחית, כי כשתהפך הוד הוא דו"ה. והנה כתיב (תהלים קיא, ג) הוד והדר לפניו עוז וחדוה במקומו, הדר הוא מלשון רז"ל הדרין, כלומר הן הוד שהוא פעולת הטוב, והן הדר כשתהפך הוד ונעשה דוה הכל לפניו והוא עוז וחדוה כי הרע לתכלית הטוב, ובארתי זה הענין במקום אחר: