מוסר על תהילים קא:ו

היא מעלה גדולה וחביבה להקב"ה שנותן עיניו בו, כמו שכתוב (תהלים קא, ו) עיני בנאמני ארץ, וכתיב (ירמיה ה, ג) ה' עיניך הלא לאמונה. ובמעלת המדה הזאת נתייחס הקב"ה, כענין שנאמר (דברים לב, ד) אל אמונה ואין עול. ומבחר היצורים משה רבינו ע"ה נתדבק במדה זו, כמו שהעיד עליו הש"י (במדבר יב, ז) בכל ביתי נאמן הוא:

בני, צאו וראו כמה גדול כח הנאמנות, שבמקום שבעלי אמונה עומדים, אף מלאכי השרת אין זוכין, שכך אמרו חז"ל באגדה, אין ישיבה למעלה שנאמר (יחזקאל א, ז) ורגליהם רגל ישרה, אין להם קפיצין, קרבת על חד מן קאמיא (דניאל ז, טז) שרפים עמדים ממעל לו (ישעיהו ו, ב), וכל צבא השמים עומד עליו (מלכים א כב, יט), ונתתי לך מהלכים בין העמדים האלה (זכריה ג, ז), ואלו בבעלי אמונה כתיב לשבת עמדי (תהלים קא, ו):

וְאֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא חָפֵץ אֶלָּא בֶּאֱמוּנָה, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (תהלים לא): אֱמוּנִים נוֹצֵר ה'. וְאוֹמֵר (ישעיה כו): פִּתְחוּ שְׁעָרִים וְיָבֹא גוֹי צַדִּיק שֹׁמֵר אֱמֻנִים. וְאוֹמֵר (תהלים קא): עֵינַי בְּנֶאֶמְנֵי אֶרֶץ לָשֶׁבֶת עִמָּדִי. וְאוֹמֵר (ירמיה ה): עֵינֶיךָ הֲלֹא לֶאֱמוּנָה.