מוסר על תהילים קד:ג

אספו לי חסידי כורתי בריתי עלי זבח (תהלים נ). דבר ידוע כי אאע"ה היה ראשון נסים בבריתו של הקב"ה ולפרסם היחוד בעולם, ואע"פ שנצטוו בני נח בשבע מצות מכבר היה הדור בלתי טהור בזמנו של אברהם אין בהם קורא בשם ה' שיתעורר על עבודתו ושיהיה ראוי להכנס בבריתו, ומתוך חכמה יתירה אשר היתה בו הכיר את בוראו והוא בן שלש שנים וידע ענין היחוד והאלהות ופרסם אותו בפי הכל, וחיזק האמונה בלבבות שנא' (בראשית יג) ויקרא שם אברם בשם ה' ודרשו רז"ל כאדם המחזק את התקרה כתיב הכא ויקרא שם אברם וכתיב התם (תהלים קד) המקרה במים עליותיו ואז היה ראוי להכנס בבריתו של הקב"ה עד שציוהו בכך, הוא שא"ל (בראשית יז) ואתה את בריתי תשמור ואתנה בריתי כו', ואע"פ שהיה זקן בן צ"ט שנה היה זריז במצוה ולא נתעצל בה כלל, לשנה אחרת והוא בן ק' שנה נולד לו יצחק וכבר נתקדש אברהם בקדושת המצוה הזאת מה שאין כן בישמעאל שנולד עד שלא נצטוה אברהם במצוה הזאת ולא נתקדש בה, והענין לפי שיצחק היה עיקר זרעו וכענין שכתוב (שם כא) כי ביצחק יקרא לך זרע וכדי שיהיה יצחק נולד מתוך הקדושה ויהיה יעקב וכל זרעו אתו קדש ראוים לקבל התורה הנקראת קודש. ומתוך הלשון הזה שהזכיר לו השם ביני וביניך זכה כי יש במצוה הזאת ענין נסתר והוא סוד גדול, כי המלך המצוה לבנו או לעבדו נאמן ביתו ואומר לו תזכור הדברים אשר ביני וביניך אין ספק כי הם דברים נסתרים אינם נאמרים אלא מפה אל פה ולא ניתנו ליכתב. וכן תמצא בענין מצות השבת כשהזכיר בה השי"ת הלשון הזה בעצמו הוא שאמר (שמות לא) ביני ובין בני ישראל אות היא לעולם וזה מעיד כי יש גם במצות השבת ענין נסתר, לכך דרשו ז"ל במסכת ביצה (דף יו) א"ר שמעון בן יוחאי כל המצות שנתן הקב"ה לישראל נתן להם בפרהסיא חוץ מן השבת שנתן להם בצינעא שנא' ביני ובין בני ישראל אות היא לעולם. וראוי לשאול איך נתנה מצות שבת בצנעא והלא בפרהסיא נתנה שהרי היא מכלל עשרת הדברות ששמעו אותן כל האומות שבעולם, וכן הכתוב אומר (ישעיה מח) לא מראש בסתר דברתי. וכן אמר דוד ע"ה (תהלים קלח) יודוך ה' כל מלכי ארץ כי שמעו אמרי פיך. אלא שחכמים כונו בזה על הענין הנסתר שיש במצות השבת כי הוא הניתן בצינעא ולכך הזכיר לשון ביני וביניכם, והוא הדין והוא הטעם בעצמו בכאן במצות המילה שיש בו סוד נסתר, ומפורש אמרו ז"ל (תהלים כה) סוד ה' ליראיו ובריתו להודיעם זה ברית מילה:

יִסַּק שָׁמַיִם שָׁמָּה מַרְכְּבוֹת הִתְחַכְּמוּתוֹ יַצִּיעַ שְׁאוֹל הִנֵּה עֲלִיּוֹת בִּתְהֹמוֹת יְקָרֶה:

ואמרו חז"ל באגדה ז"ל: שלושה עשר דברים חיבבן הקדוש ברוך הוא ומכולן לא כפל אלא שלום. ואלו הן: כהנים, לויים, וישראל, סנהדרין, והבכורות, ותרומת המשכן, והקרבנות, ושמן המשחה, ארץ ישראל, ירושלים, בית המקדש, מלכות בית דוד, והכסף והזהב. הכהנים, (שמות כח, מא) וכהנו לי. הלוים, (במדבר ג, מא) ולקחת את הלוים לי. ישראל, (שמות יט, ו) ואתם תהיו לי ממלכת כהנים. סנהדרין, (במדבר יא, טז) אספה לי שבעים איש. הבכורות, (שמות יג, ב) קדש לי כל בכור. התרומה, (שמות כה, ב) ויקחו לי תרומה. הקרבנות, (במדבר כח, ב) תשמרו להקריב לי במועדו. שמן המשחה, שנאמר (שמות ל, לא) שמן משחת קדש יהיה זה לי לדרתיכם. ארץ ישראל, (ויקרא כה, כג) כי לי הארץ. ירושלים, (מלכים א יא, לו) העיר אשר בחרתי לי. בית המקדש, (דברי הימים ב יז, יב) הוא יבנה לי בית. מלכות בית דוד, (שמואל א טז, א) כי ראיתי בבניו לי מלך. הכסף והזהב, (חגי ב, ח) לי הכסף ולי הזהב. ומכולם לא כפל אלא השלום, שנאמר (ישעיהו כז, ה) או יחזק במעוזי יעשה שלום לי שלום יעשה לי. גדול כח השלום שאפילו העליונים צריכין לו כענין שנאמר (איוב כה, ב) המשל ופחד עמו עשה שלום במרומיו. כיצד הרקיע הזה של מים, כענין שנאמר (תהלים קד, ג) המקרה במים עליותיו, והכוכבים הן של אש, שנאמר (תהלים קמח, ג) הללוהו כל כוכבי אור, ולא הן מרתיחין את הרקיע ולא הן מכבין אותן.