מוסר על תהילים קיא:ג

הוֹד־וְהָדָ֥ר פָּֽעֳל֑וֹ וְ֝צִדְקָת֗וֹ עֹמֶ֥דֶת לָעַֽד׃

קב הישר

וּפַעַם אַחַת בָּא אֵלָיו גְּדוֹל הַדּוֹר אֶחָד, וּשְׁמוֹ רַבִּי חַיִּים וִיטַאל, וְאָמַר לוֹ הָאֲרִ"י, זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה: הִנֵּה אֲנִי רוֹאֶה, שֶׁבְּתוֹךְ עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם אוֹתִיּוֹת בְּאָלֶ"ף בֵּי"ת שֶׁבְּמִצְחֲךָ כֻּלָּן מְאִירִים, חוּץ מֵהַגִּימֶ"ל, שֶׁהוּא מְהֻפֶּכֶת. וּמִיָּד חָרַד הָרַב מוֹרֵנוּ הָרַבִּי חַיִּים וִיטַאל, זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, וּבִקֵּשׁ מֵהָאֲרִ"י, זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, שֶׁיַּגִּיד לוֹ טַעַם הַדָּבָר, כִּי בְּוַדַּאי לֹא עַל חִנָּם הוּא. אָמַר לוֹ הָאֲרִ"י, זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, שֶׁאֵינוֹ גּוֹמֵל חֶסֶד עִם אָבִיו כָּרָאוּי. אַף עַל פִּי שֶׁאַתָּה עוֹשֶׂה חֶסֶד עִמּוֹ, אֲבָל לֹא חֶסֶד מָלֵא. וּבִשְׁבִיל כָּךְ אוֹת גִּימֶ"ל הִיא מְהֻפֶּכֶת. וְעוֹד אָמַר הָאֲרִ"י, זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, לְתַלְמִידָיו, כִּי כָּל הָעוֹשֶׂה מִצְוָה, אָז אוֹתָהּ מִצְוָה הִיא נִרְשֶׁמֶת בְּמֵצַח הָאָדָם בְּאוֹת אַחַת מִן אָלֶ"ף בֵּי"ת שֶׁל עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם אוֹתִיּוֹת, וְהִיא מְאִירָה בְּפָנָיו כְּשֶׁעוֹשֶׂה הַמִּצְוָה פַּעַם שֵׁנִית, כִּי בְּפַעַם רִאשׁוֹן הִיא נִבְלַעַת בַּפָּנִים, וּבַפַּעַם שֵׁנִית הִיא בּוֹלֶטֶת וּמִתְנוֹצֶצֶת. וְכָל זֶה הוּא בִּשְׁאָר מִצְווֹת. מַה שֶּׁאֵין כֵּן בִּצְדָקָה, אֵינָהּ נִבְלַעַת בַּפָּנִים כְּמוֹ שְׁאָר אוֹתִיּוֹת, אֶלָּא מְאִירָה בְּמִצְחוֹ תֵּכֶף בְּסוֹד "וְצִדְקָתוֹ עוֹמֶדֶת לָעַד".
שאל רבBookmarkShareCopy

שני לוחות הברית

ואמר הודו, רומז למ"ש הזוהר (עי' רעיא מהימנא פנחס ח"ג רמג, א) כל היום דוה (איכה א, יג), כי נגזר הגלות עכ"פ לאלף שנה שהוא יום של הקב"ה, וכתיב (דניאל י, ח) והודי נהפך למשחית, כי כשתהפך הוד הוא דו"ה. והנה כתיב (תהלים קיא, ג) הוד והדר לפניו עוז וחדוה במקומו, הדר הוא מלשון רז"ל הדרין, כלומר הן הוד שהוא פעולת הטוב, והן הדר כשתהפך הוד ונעשה דוה הכל לפניו והוא עוז וחדוה כי הרע לתכלית הטוב, ובארתי זה הענין במקום אחר:
שאל רבBookmarkShareCopy