מוסר על תהילים קיב:ה

ועקר אהבה שיאהב את עצמו גופו ונשמתו צריך שיהא נמשכת מאהבת בוראו, כמו שאדם אוהב את כלי תשמישו ומקפיד עליהם שלא יטנפו ולא ישברו מפני שאוהב את עצמו ורוצה להשתמש בהם, כך יקפיד על גופו ונשמתו יותר ויותר שלא יטנפו ולא ישברו, שהם כלי שרת לשרת בהם לפני האדון ה'. וזה יהיה כל כונתו בשמירת גופו ונשמתו, ויכלכל דבריו במשפט, וה' יהיה בעזרו והיה אדירו:

וְחַיָּב הָאָדָם לְהִתְבּוֹנֵן וְלָדַעַת. כִּי אֵין הַתְּלָאָה אֲשֶׁר מְצָאַתְהוּ וְהַיִּסּוּרִין הַבָּאִין עָלָיו. לְפִי גֹּדֶל עֲוֹנוֹ וְרֹב חֲטָאָיו. אַךְ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְיַסְּרוֹ דֶּרֶךְ מוּסַר הָאָב אֶת בְּנוֹ בְּחֶמְלַת ה' עָלָיו. שֶׁנֶּאֱמַר (דברים ח':ה') וְיָדַעְתָּ עִם לְבָבֶךָ כִּי כַּאֲשֶׁר יְיַסֵּר אִישׁ אֶת בְּנוֹ ה' אֱלֹהֶיךָ מְיַסְּרֶךָּ, וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה לִבְּךָ יוֹדֵעַ מַעֲשִׂים שֶׁעָשִׂיתָ וְיִסּוּרִים שֶׁהֵבֵאתִי עָלֶיךָ, כִּי לֹא לְפִי מַעֲשֶׂיךָ יִסַּרְתִּיךְ. וְנֶאֱמַר (איוב י"א:ו') וְדַע כִּי יַשֶּׁה לְךָ אֱלוֹהַּ מֵעֲוֹנֶךָ. וְנֶאֱמַר (עזרא ט':י"ג) כִּי אַתָּה אֱלֹהֵינוּ חָשַׂכְתָּ לְמַטָּה מֵעֲוֹנֵנוּ. וְכַאֲשֶׁר יָבוֹא הַמּוּסָר עַל אוֹיְבֵי ה' יִתְבָּרַךְ. בַּעֲוֹן אֶחָד הֵם נִסְפִּים. כִּי תָּבוֹא עֲלֵיהֶם הַפֻּרְעָנוּת בְּבַת אַחַת. כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (תהילים ל"ד:כ"ב). תְּמוֹתֵת רָשָׁע רָעָה. וּשְׁאָר עֲוֹנֹתָם נִשְׁאָרִים עַל נַפְשָׁם. כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (יחזקאל ל"ב:כ"ז). וַתְּהִי עֲוֹנֹתָם עַל עַצְמוֹתָם. אֲבָל בְּבוֹא הַמּוּסָר עַל הַצַּדִּיקִים. מְעַט מְעַט יָבוֹא עֲלֵיהֶם עַד תֹּם עֲוֹנֹתָם. כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (עמוס ג':ב'). רַק אֶתְכֶם יָדַעְתִּי מִכֹּל מִשְׁפְּחוֹת הָאֲדָמָה עַל כֵּן אֶפְקֹד עֲלֵיכֶם אֵת כָּל עֲוֹנֹתֵיכֶם. וּפֵרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה. מָשָׁל לְאֶחָד שֶׁהִלְוָה לִשְׁנֵי בְּנֵי אָדָם. אֶחָד אוֹהֲבוֹ וְאֶחָד שׂוֹנְאוֹ, אוֹהֲבוֹ נִפְרָע מִמֶּנּוּ מְעַט מְעַט. שׂוֹנְאוֹ נִפְרָע מִמֶּנּוּ בְּבַת אַחַת. וְנֶאֱמַר (משלי כ"ד:ט"ז). כִּי שֶׁבַע יִפּוֹל צַדִּיק וָקָם וּרְשָׁעִים יִכָּשְׁלוּ בְרָעָה. פֵּרוּשׁוֹ – בְּרָעָה אַחַת יִכָּשְׁלוּ וְיִתַּמּוּ. וְנֶאֱמַר (ירמיהו י':כ"ד). יַסְּרֵנִי ה' אַךְ בְּמִשְׁפָּט. אַל בְּאַפְּךָ פֶּן תַּמְעִטֵנִי. פֵּרוּשׁ אַךְ בַּמִּשְׁפָּט – בְּמִדַּת רַחֲמֶיךָ וְחֹק חֲסָדֶיךָ. מִלְּשׁוֹן (במדבר כ"ט:י"ח) בְּמִסְפָּרָם כַּמִּשְׁפָּט, כַּחֹק. (תהילים קי"ב:ה') יְכַלְכֵּל דְּבָרָיו בְּמִשְׁפָּט – בַּמִּדָּה. וּמָשְׁלוּ עוֹד מָשָׁל בָּעִנְיָן הַזֶּה וְאָמְרוּ מִי שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ לְהַכּוֹת מַכֶּה אֶת בְּנוֹ עַל עֵינָיו וְעַל פָּנָיו. אֲבָל מִי שֶׁיּוֹדֵעַ לְהַכּוֹת מַכֶּה אֶת בְּנוֹ בְּעִנְיָן שֶׁלֹּא יַזִּיק לוֹ. וְכֵן כָּתוּב (תהילים קי"ח:י"ח) יַסֹּר יִסְּרַנִּי יָּהּ וְלַמָּוֶת לֹא נְתָנָנִי. וְנֶאֱמַר (איוב ב':ו'). אַךְ אֶת נַפְשׁוֹ שְׁמֹר. וְלֹא יָבוֹאוּ עַל הָרְשָׁעִים זוּלָתִי יִסּוּרֵי נָקָם. אֲבָל יִסּוּרֵי הַבְּחִינָה לֹא יָבוֹאוּ זוּלָתִי עַל הַצַּדִּיקִים. שֶׁהֵם מְקַבְּלִים אוֹתָם בְּאַהֲבָה וּמוֹסִיפִים תִּקּוּן בְּמַעֲשֵׂיהֶם. וְהַיִּסּוּרִין לְטוֹבָתָם וְתוֹעַלְתָּם וְגֹדֶל שְׂכָרָם. כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (תהילים י"א:ה'). ה' צַדִּיק יִבְחָן. וּמָשְׁלוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה מָשָׁל בָּזֶה וְאָמְרוּ. בִּזְמַן שֶׁיּוֹדֵעַ בַּעַל הַפִּשְׁתָּן כִּי הַפִּשְׁתָּן חָזָק. מַכֶּה עָלָיו הַרְבֵּה לַעֲשׂוֹתוֹ רַךְ וָטוֹב.

הָאַכְזָרִי רָחוֹק מְאוֹד מִן הַמִּדּוֹת הַטּוֹבוֹת, כִּי לֹא יְרַחֵם עַל הָעֲנִיִּים, לֹא יַלְוֶה לָהֶם בִּשְׁעַת דָּחְקָם, וְלֹא יִתֵּן לָהֶם מְאוּמָה. וּכְתִיב (שם יט יז): ״מַלְוֵה יְיָ חוֹנֵן דָּל״; וְנֶאֱמַר (תהלים קיב ה): ״טוֹב אִישׁ חוֹנֵן וּמַלְוֶה, יְכַלְכֵּל דְּבָרָיו בְּמִשְׁפָּט״; וְאוֹמֵר (שם מא ב): ״אַשְׁרֵי מַשְׂכִּיל אֶל דָּל, בְּיוֹם רָעָה יְמַלְּטֵהוּ יְיָ״ – וְכָל אֵלֶּה הֵם הִפּוּךְ הָאַכְזָרִי.